אחד המאפיינים הבולטים בעבודתם של אנשי תקשורת הוא הביקורת שהם מטיחים כלפי בעלי שליטה וכוח. אין יום שבו נדליק את הטלוויזיה או נפתח את העיתון ולא נשמע אותם מביעים דעה נוקבת, למשל, על הממשלה ופעולותיה. אבל מתי לאחרונה יצא לנו לשמוע את אותם אנשי התקשורת מותחים ביקורת על עצמם או על "התקשורת הישראלית" בכלל, שאליה הם משתייכים? כתב הפלילים של חדשות 12, גלעד שלמור, וכתבת המוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", מרב בטיטו, הסכימו להרים את הכפפה ולדבר בפתיחות על הבעיות הקיימות בתקשורת הישראלית בימינו.

"אני חושב שהבעיה היא של פריפריה חברתית וגאוגרפית מול מרכז חברתי וגאוגרפי", פותח שלמור. "אני חושב שהתקשורת היום היא מאוד ריכוזית, הלב שלה נמצא בתל אביב ובירושלים. כמובן שיש נציגים, שליחים של כל אמצעי התקשורת גם בצפון וגם בדרום, אבל בפועל, לב ליבה של המערכת נמצא במרכז הארץ ועדיין יש יתרון חד משמעי לעיתונאי שמגיע מאזור המרכז. יש לנו כתב בדרום בשם תמיר סטיינמן שעושה עבודה מופלאה. גם הכתב של המתחרים, אלמוג בוקר (חדשות 13), עושה עבודה פשוט מצוינת. אבל הם אחד, בעוד שהאזור הזה הוא פשוט עצום. אז אני חושב שעיקר הבעיה הוא ייצוג שלא בדיוק משקף את האיזון והמארג של האוכלוסייה הכלל ישראלית".

אז מה שהתקשורת צריכה לעשות, לדעתך, זה לתת יותר ייצוג לאנשים מהפריפריה ומהדרום?

"כן, זה בדיוק זה. ותראה, אנחנו עוברים תהליך. אם אני לוקח את הנקודה שבה אנחנו נמצאים היום, בהשוואה לנקודה שבה היינו כשהתחלתי את הקריירה התקשורתית שלי ב-2009-2008, אנחנו נמצאים במצב הרבה יותר טוב, ולו רק בגלל שיש מודעות לעניין. להגיד לך שהמצב מושלם? לא, המצב לא מושלם. אבל אני חושב שיש מודעות, וזה בהחלט משהו טוב. בנוסף, ככל שיהיה יותר ייצוג של עיתונאים מקבוצות שונות, כך גם נוכל להכיר את החברה שלנו יותר טוב דרכם, לעשות תיקון איפה שצריך תיקון ולחשוף עוולות במקומות שבדרך כלל מתעלמים מהם".

מירב בטיטו. צילום: דב גרובגלד

בטיטו, לעומתו, מטילה את הזרקור דווקא על הנושא המגדרי: "הבעיה העיקרית של התקשורת היא שמנהלים אותה גברים, ובדרך כלל אשכנזים. זאת הבעיה".

למה את חושבת שזאת בעיה?

"למה זאת בעיה שאין מספיק נשים בפוליטיקה, בכלכלה, במשפט ובכל תחום שמעצב את החיים שלנו ומגדיר את היום-יום וסדרי העדיפויות שלנו? עכשיו, התקשורת – שמטיפה לכל העולם על זה שאין שוויון של נשים, שאין ביטוי לכל הצבעים, שאין פלורליזם – חוטאת בזה בעצמה. הבעיה הכי גדולה שלה היום היא שגברים שולטים בה – מו"לים, בעלי ערוצים, חברי דירקטוריונים, עורכים ראשיים. כולם גברים עם כסף".

אבל בתקשורת יש המון נשים

"שוב, אני מדברת איתך על בעלי הכוח. על ראש החץ. המו"ל והעורך הראשי של 'ידיעות', 'מעריב', 'הארץ' וערוצי הטלוויזיה המרכזיים – כולם גברים פריבילגיים. הם קובעים את חוקי המשחק, הם מחליטים מה יהיה האייטם הראשון ומה יהיה האייטם השני, איזה תוכן תקבל בדקה הראשונה ומה תקבל ב-30 דקות. זה הם. אם זה היה תלוי בי, זה לא היה נראה כך".

"נשים הן יצורים עם המון יכולת לעצב ולשנות, וזה לא בא לידי ביטוי במדינה. המדינה הזאת הולכת כל הזמן לכיוונים של 'הגבר אמר', 'הגבר החליט', 'הגבר קם בבוקר והבין מבחינתו שזה הדבר הכי חשוב עכשיו', כשכולם יודעים מה הדברים הכי חשובים באמת: להציל את בתי החולים, מערכת החינוך ואת הקשישים".

ואם נשים היו במוקדי הכוח, הנושאים האלו היו זוכים ליותר קשב והתייחסות?

"אין לי ספק בכך. תקשיב, אני כותבת על זה כל כך הרבה בשנים האחרונות כי זה מניע אותי. כמו שהניע אותי הפער העדתי הרבה שנים. אבל אני חושבת שבתקשורת המצב הוא עדיין לא טוב. הוא רחוק מלהיות טוב. גם מבחינת ייצוג ספרדים-אשכנזים, אבל זו לא הבעיה הכי גדולה של התקשורת. הבעיה הראשית זה ייצוג נשי".

גלעד שלמור. צילום: איילבנייש

"שמאל חלש"?

מה דעתכם על הביקורת הגוברת בציבור, ולפיה התקשורת היא שמאלנית ומוטה פוליטית?

בטיטו: "אני חושבת שמי שאומר את זה פשוט לא מכיר את התקשורת. בוא אני אכיר לך את העורכים שלי, הם כולם ימנים. ואני מזכירה לך שבעל הבית זה העורכים והמו"לים. שנית, כולם רוצים לעשות כסף. עזוב אותך ימין-שמאל, זה כלי תקשורת מסחריים. הגיע הזמן שתבינו את זה. הם רוצים לעשות כסף, זה בסדר. זה בסוף בוטקה. 'ידיעות' זה בוטקה, דוכן. אתה רוצה – בוא תקנה, אתה לא רוצה – לך לחדשות 12, גם שם יש מידע. אם בחרת לקנות פה את המידע שלך, קח בחשבון שזה עסק שלפעמים הוא משתלם ולפעמים לא".

שלמור: "אני לא חושב שהבעיה היא של שמאל וימין. מאז שהתחילו הרשתות החברתיות, אתה פחות או יותר יודע מה הדעות של כל כתב שממנו אתה מקבל את האינפורמציה. ולכן, על אף שהעובדה שכתבים ועיתונאים – גם שהם לא פובליציסטים – מביעים עמדה שיכולה ליצור איזושהי הטיה בפועל, זה גם יוצר שקיפות כי אתה יודע מה העמדה של הכתב שממנו אתה צורך את האינפורמציה. חוץ מזה, אני לא חושב שכל כך ברור היום מה זה 'ימין' ו'שמאל'. אלו הגדרות שמאוד השתנו ביחס למה היה בעבר. ראיתי בטוויטר לא מזמן שגם ינון מגל, איילת שקד ונפתלי בנט הם שמאלנים, אז אתה לא כל כך יודע מה זה 'ימין' או 'שמאל'. והאם מישהו שהוא ימני ותומך בארץ ישראל השלמה אבל מתנגד לראש הממשלה נתניהו, הוא גם שמאלני? אני לא יודע, זה תיוג כזה שקורה עכשיו. ולכן אני חושב שזה קצת בעייתי להגיד שצריך להכניס יותר ימנים או יותר שמאלנים. אני חושב גם שהשמאל קצת לא יודע מה הוא ומה הוא מייצג היום".

לסיום, מה הציון שהייתם נותנים לתקשורת כיום בין 1 ל-10?

שלמור: "אני לא רוצה לתת ציונים. אני גם לא כל כך חושב שאפשר להגדיר מהי 'תקשורת'. אתה יודע, פאולה וליאון – שאני מאוד מחבב אותם באופן אישי – הם גם אנשי תקשורת, אבל הם עושים דברים שונים בתכלית ממה שאני עושה. אני לא רוצה להיכנס לזה, לא רוצה לתת ציונים. קטונתי."

בטיטו: "4. מכל הסיבות שאמרתי לך. כאישה מזרחית, למשל, אני לא במקום מספיק טוב בתקשורת. אני רוצה עוד נשים עם אג'נדה, עוד נשים שלא מפחדות להביע את דעתן. אני רוצה אותן למעלה, בשדרת העורכים, המוציאים לאור והפוליטיקאים. יש היום שר תקשורת טוב (יועז הנדל), והיה עוד יותר טוב אם הוא היה אישה. אבל התקשורת צריכה שישמרו עליה, היא פרח ענוג ועדין ואנשים דורסים אותה מבפנים ומבחוץ. היא משהו שחייב לשמור על עצמאות מוחלטת. אז 4 זה הציון. יש תמיד לאן להשתפר, אני לא מרוצה".

(נצפה 851 פעמים, 1 צפיות היום)