אליאב זוהר (24), זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי ומוזיקאי ישראלי, כאן כדי להישאר. את לימודיו עשה בבית הספר "רימון" במגמת כתיבה והלחנה במשך שלוש שנים והשיר שלו "מיכל" חרך את מצעדי ההשמעות והפך ללהיט במדינה. אם שם המשפחה שלו, זוהר, מצלצל לכם מוכר, זה לא במקרה. אביו, הוא מיקי זוהר, שר התרבות והספורט וחבר-כנסת מטעם מפלגת "הליכוד". כעת אליאב מתכנן להוציא את אלבומו השני ובשיחה עם "שומרי הסף"
הוא מספר איך זה להיות אומן כשברקע עיסוקו הפוליטי של אביו, איך הוא עובר את המלחמה – ומהי עמדתו הפוליטית.

איפה תפס אותך שבעה באוקטובר?

"כמו שזה תפס את שאר האומנים, כמו אגרוף בבטן, שייקח לנו הרבה זמן להתאושש אם בכלל. בהתחלה הייתה פאניקה, בהלה. לא ידעתי מה לעשות. נכנסתי לסוג של מרה שחורה כזאת, שלושה שבועות לא יצאתי מהבית, לא נגעתי בגיטרה, לא הצלחתי לעשות שום דבר שקשור באמת במוזיקה או לשמוע שירים. הייתי באאוט לגמרי. הרי ברגע שזה קרה, העבודה שלי, השגרה היומית שלי, כל עולם התרבות פסק לגמרי, אין הופעות ואין שום דבר כזה או אחר".

למרות כל מה שאתה מספר, כן ראינו שפעלת בזמן המלחמה. איך התגברת על המרה השחורה שנכנסת אליה?

"פתאום התעוררה בי איזו רוח מסוימת, והחלטתי לאסוף את עצמי ולצאת מהבית כי אמרתי שעדיף לי לפחות לעזור לאנשים אחרים מאשר לשבת בבית בחיבוק ידיים ולהיכנס למרה השחורה הזאת עמוק יותר. פשוט התחלתי לצאת לבתי חולים, לבסיסים. באמת תיעלתי את כל האנרגיות שלי לעזרה לציבור, זה נתן לי סיפוק עצום בתוך כל העצב הזה שהייתי נמצא בו. זה הדבר היחיד שהצליח לרפא לי את הלב ולתת לי איזשהי תקווה בשבילי".

אליאב נולד בשנת 2000 בקריית גת, הבן הבכור לפעיל החברתי שלימים הפך לחבר הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד", מיקי זוהר, ולמתווכת דירות, ימית זוהר. בגיל 16 החליט שהוא עוזב את בית הספר ופתח אולפן הקלטות. להיות הבן של מיקי זוהר לא עושה לו חיים קלים בתחום האומנותי, כי יש מי שלא מפריד בין הפוליטיקאי שאביו לבין המוזיקאי שהוא.

איך הקשר שלך עם אבא שלך?

"אנחנו חברים מאוד-מאוד טובים, הוא באמת החבר הכי טוב שלי".

אתה חושב שזה שאביך הוא פוליטיקאי מוכר, מהווה מכשול?

"אין ספק שקיבלתי הרבה מאוד אש בגלל הדבר הזה. אני זוכר שאחרי הניצחון בכוכב הבא זו הייתה בדיוק התקופה שהחלו כל ההפגנות והרפורמה. היו ממש טוקבקים וקריאות להחרים אותי, הופעות שלי. וזה שבר לי את הלב, זה ריסק אותי. כי אני מעולם לא התערבתי בפוליטיקה, היא לא מעניינת אותי בשום צורה. ואין לי באמת עמדה פוליטית מספיק מגובשת בשביל להתערב ולהביע את העמדה שלי, זה אף פעם לא היה נראה לי הכרחי. זה היה נראה לי ממש מטומטם, אני אפילו קצת בז לפוליטיקה, אני פחות מתחבר לקונספט. ולמרות שהרחקתי את עצמי מהפוליטיקה עדיין בחרו להגיד לי דברים כל-כך פוגעים ומגעילים. זה שבר לי את הלב, זה ריסק אותי מאוד. זה היה אחת מהכוויות של להיות הבן של אבא".

איך אבא שלך עם זה שפוליטיקה לא מעניינת אותך?

"הוא שמח בזה. הוא אומר "ברוך השם, יש לנו פוליטיקאי אחד בבית לא צריך עוד אחד".

מה דעתך על התנהלות הממשלה במלחמה?

"במלחמה, אני חושב שהממשלה שלנו עושה הכל מהכל, בשביל לנצח את המלחמה הזאת בשביל להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל והעם היהודי ובעיקר בשביל להחזיר את החטופים שלנו הביתה. זה אמנם מאוד קשה והיא סופגת הרבה מאוד ביקורת. אני לא מאחל לאף אחד לשאת את העול הזה על הכתפיים, לקחת עליך את כל האחריות הזאת, לנהל את המדינה, להציל את המדינה. אז הרבה פעמים צריכים לעשות חושבים לפני שאנחנו כל-כך כועסים ולזכור שהם באמת עושים את המקסימום, מעל ומעבר. נראה לי שגם להם מגיעה איזשהי טפיחה על השכם כי הם עובדים מאוד קשה בשביל המדינה שלנו".

כאמור, השיר שהפך את זוהר לכוכב היה "מיכל" שאותו הוא שר לראשונה ב"כוכב הבא" ואיתו גם ניצח בגמר. השיר נכנס לאלבום הראשון ומבוסס על אישה אמיתית, האקסית מיכל.

מה מיכל חשבה על השיר? על האלבום?

"היא התרגשה מאוד, היא אפילו רצתה שנחזור להיות ביחד. אבל אני כבר התקדמתי הלאה. ברגע שכתבתי את השיר הזה, הצלחתי סוף-סוף לשחרר אותה, את האהבה ההרסנית שהייתה לנו כי השיר הזה "מיכל" הוא שיר פרידה כואבת של אהבה לא בריאה. אבל זה שיר פרידה שגרם להחלמה".

ומה קורה איתך היום, יש מישהי חדשה?

"יש מישהי חדשה, כבר הרבה זמן. אנחנו כבר 8 חודשים, זה הקשר הכי ארוך שהיה לי בחיים ונראה לי שאני אתחתן איתה, נראה לי שהיא האחת. אני מאוד אוהב אותה, מעולם לא הרגשתי כאלה יציבות וביטחון. הרי כל מערכות היחסים שלי היו מאוד סוערות, מלאות אקשן וסוף-סוף יש לי איזו יציבות, שלא הייתה לי אף פעם".

אתה אומר שברגע שכתבת את מיכל, שחררת אותה. אתה ככה בדרך-כלל מתמודד עם פרידות?

"ככה אני בדרך כלל, זו השיטה שלי, כשאני כותב שיר על בנות זוג או על בנות שיצאתי איתן, אחרי שאני כותב שיר אני לא אוהב אותן יותר. אני לא מרגיש שום דבר, הרגש פשוט נעלם. אז הבחורה שאני יוצא איתה לא רוצה שאני אכתוב עליה שיר, זה דבר לא טוב".

אליאב מספר שלפני שהפך לשם מוכר בכל בית בישראל הודות ל"כוכב הבא" הוא עסק באמנות מגיל 16 והתקדם ב"דרך המדרגות", כלומר – בעלייה איטית ולא מהירה כמו השתתפות בריאליטי. עם זאת, תכנית נוספת שבה השתתף זוהר היא "אייל או אביב", ואת ההופעה בה הוא מעדיף לשכוח.

למה אתה מחשיב את ההשתתפות "באייל או אביב" לטראומה?

"בגיל 17 נרשמתי לתוכנית הראליטי "אביב או אייל". אני אמנם אליאב זוהר אבל אני הבן של אבא שלי שהוא לא פחות מפורסם ממני. באתי לתוכנית וההפקה אמרו לי בשונה מכל שאר המתמודדים לבוא רק עם אבא וחשבתי שזה יהיה דווקא נחמד להציג את הקשר הזה והחברות בנינו, אבל הם לקחו את זה למקום מאוד-מאוד מלוכלך, והעדיפו להתעסק בפוליטיקה, בדברים סופר מגעילים. אני זוכר שעמדתי שם במשך שעה שלמה, שבה הם לא נתנו לי לדבר, להשמיע את עצמי ואני ילד בן 17 בפעם הראשונה מול גיבורי ילדות שלו בפריים-טיים, ואני פשוט קופא, אני מרגיש מחולל בלי יכולת לדבר שלא נדבר על לשיר. ממש דיברו שעה על פוליטיקה והכפישו את אבא שלי והורידו לי את הביטחון בצורה ממש קשה".

ובכל זאת, השתתפת ב"כוכב הבא". איך זה קרה?

"קיבלתי טלפון מיואב צפיר, המפיק של "הכוכב הבא". והם ראו שהוצאתי כמה שירים ושאני מושמע ברדיו, והם ביקשו שאבוא לפגישה. אני סירבתי, לא רציתי ללכת. הם נורא לחצו עליי ובסוף נכנעתי אליהם והלכתי לפגישה מנימוס בלי שום כוונה להצטרף. אמרתי להם שאני לא רואה מה יוצא לי אומנותית מכל הראליטי הזה, הם אמרו לי תעשה את השירים המקוריים שלך. אמרתי שאם נותנים לי לעשות את השירים שלי אז יאללה, אני אעשה את האמת האומנותית שלי ומצידי לעוף, לא אכפת לי. גם כששרתי את "מיכל" זה היה השיר שהכי פחות האמנתי בו מבחינת הצלחה באודישן ובכלל. ואז, פתאום קרה דבר שלא ציפיתי לו, האודישן של מיכל שודר, קמתי בבוקר והחיים שלי השתנו".

לאחרונה הופעת עם איתי לוי במנורה. איך קרה השיתוף פעולה הזה?

"אני מאוד אוהב את איתי, הוא בן אדם מדהים. אנחנו חברים קרובים. תמיד בשיתופים שלי, אני אוהב לצאת מהקופסה, אני לא אוהב להישאר מקובע. אני כן שומר על הקו שלי ועל האומנות שלי אבל אני תמיד אוהב לעשות שילובים מעניינים ולשנות. זה הופך את החיים למעניינים יותר".

יש איזה שיתוף פעולה שאתה אוהב במיוחד?

"יש לי המון שיתופי פעולה שאהבתי. הוצאתי לא מזמן שיר עם תום פטרובר, סולן להקת היהודים. שזה היה סוג של הגשמת חלום והעבודה באולפן הייתה קסומה, היו שם רגעים בלתי נשכחים".

ומה עם אלבום חדש? חומרים?

"אני בשנה האחרונה עובד על האלבום השני שלי שהוא לא קשור למלחמה. זה שירים כמו שכל המדינה מכירה אותי, שירי אהבה ואהבה נכזבת, שירים עצובים, שירים כועסים. כל מיני שירים שמאוד אופייניים לי. כרגע, אני לא יכול כל-כך להוציא אותם כי אני מרגיש שזה פחות מתאים למצב שאנחנו נמצאים בו. כרגע אני כן מוציא שירים, אבל לא שירים מתוך האלבום הזה אלא יותר שירים שאני באמת כותב ברוח התקופה".

אז, איפה נתראה בעוד עשור?

"עוד עשור? את יודעת זה מסוג השאלות שאני לא אוהב. כי אם אני אענה איפה אני אראה את עצמי עוד עשור, אני אציב לעצמי איזשהי תקרת זכוכית, ואני אגיד אוקיי לשם אני אגיע ואני גם אגיע לשם, אבל אני לא אגיע מעבר. אז אני אף פעם לא אוהב להגיד איפה אני אראה את עצמי בעוד עשור. אני רק מקווה שאני אזכה לרגש כמות פי מיליון יותר גדולה של אנשים ממה שאני כבר מרגש עכשיו".

(נצפה 122 פעמים, 1 צפיות היום)