"אהדה לקבוצה פוגעת בסיקור. מי שיגיד אחרת – שקרן"

בכתבה הקודמת יצאנו לבדוק מה חושבים אוהדי הכדורגל על אופן הסיקור של קבוצתם ב"ערוץ הספורט" ובפרט, כיצד "תופעת התקשורת העוינת" באה לידי ביטוי בתקשורת הספורט בישראל. פרופסור יריב צפתי, מומחה לתופעה, מתאר אותה כמצב שבו שני צדדים מנוגדים האחד לשני תופסים את אותו תוצר עיתונאי, מאוזן ככל הניתן, כעוין את הצד שלהם.

כפי שצפינו, התופעה אכן מתרחשת בעולם הספורט. יתרה מזאת, עוצמתה בעולם הספורט אינה פחותה מעוצמתה בעולמות הפוליטיקה והאקטואליה, בהם היא נחקרת לרוב, וזאת בשל הרגשות החזקים שמתלווים לאהדת קבוצת כדורגל. כך לדוגמה בכתבה הקודמת שאלנו את יונתן שמאי, אוהד מושבע של מכבי תל אביב, האם "ערוץ הספורט" מסקר את קבוצתו באופן הוגן ואובייקטיבי? שענה, "לא, אני מרגיש שבמשחקים של הקבוצה היריבה (מכבי חיפה) השידור והסיקור הוא יותר אוהד".

כדי להבין לעומק את הנושא פנינו אל עובדי "ערוץ הספורט". למעשה ניסינו להבין כיצד הם מתמודדים עם הביקורות הן ברמת הערוץ והן ברמה האישית. לאתגר נענו שני אנשי תקשורת בכירים ב"ערוץ הספורט". הראשון הוא אסף אבולעפיה, העורך הראשי של "חדשות הספורט" ולמעשה האיש שמחזיק באחד התפקידים הבכירים ביותר בערוץ, והשני הוא יגאל גולדשטיין, הכתב של הקבוצות בצפון ובהן מכבי חיפה, אלופת המדינה אשתקד.

מה דעתך על הטענה של חלק מאוהדי הכדורגל בישראל, שטוענים שערוץ הספורט עוין את קבוצתם?

"אני מכיר את הטענה, אבל לא מקבל אותה. לצערי, המציאות סביב התקשורת, כללית או ספורטיבית, היא שאם אתה לא איתי, אתה נגדי. מישהו שאל את עצמו, מה האינטרס של ערוץ הספורט או כל גוף אחר להיות עוין כלפיהם?" שואל אסף אבולעפיה. 

יגאל גולדשטיין מסביר מאיפה לדעתו נובעת התחושה: "אני חושב שכולנו כאוהדים מסתכלים על התקשורת תמיד באיזושהי תחושה כזאת של עוינות כי תמיד אתה רוצה בתור אוהד לשמוע שהקבוצה שלך היא הכי טובה, שהקבוצה שלך היא הכי מוצלחת". 

גם אבולעפיה מסביר שתחושת העוינות נובעת מהעוצמות שיש באהדה אל קבוצת כדורגל: "התחושה הזו נובעת מהיותינו אוהדים. אהדת ספורט היא הדבר הכי נפלא והכי פחות רציונלי בעולם. אז אי-הרציונאליות הזו לפעמים גורמת לתחושות לא רציונאליות. כולנו רוצים שהקבוצה שלנו תצליח, אבל מה לעשות שלא כל הנוצץ, זהב". הוא מסכם את הנושא דרך הצצה מיוחדת לאופן שבו "ערוץ הספורט" תופס את הסיקור. "אני 20 שנה בתקשורת הספורט ושומע מאז ומעולם אתם אוהדי הפועל, מכבי, בית"ר, ב"ש ומכבי חיפה. מבחינת ערוץ הספורט, אני מתחייב בכל מקום וגם כאן – הסיקור הוא ניטרלי, הוגן והגון ומשקף מציאות. אין דרך אחרת. מישהו באמת חושב שהעורך הוא אוהד מכבי אז הוא יפרסם רק דברים טובים על קבוצתו האהובה? זו מחשבה כמעט מצחיקה", מסביר אבולעפיה.

האם אתה חש בעוינות או בתוקפנות ברחוב מאוהדי הכדורגל ביחס לעבודתך?

"לצערי, יש לעיתים מקרים לא נעימים. אני כעורך מאמין בשטח. אני משתדל ללכת ל-4-3 משחקים בשבוע, של קבוצות שונות, וכבר נתקלתי באירועים פחות נעימים עם קהל. השיא היה בגידופים וזה באמת מיותר. באחד המשחקים השנה פנו אליי שני אוהדים בצעקות רמות על כך שאנחנו אוהדי מכבי חיפה. מפה לשם, שוחחנו במשך שעה, החלפנו טלפונים וקבענו להיפגש. אני כעורך לא חף מטעויות וגם אירועים מורכבים הם פוטנציאל להבין מה חושבים עלינו", מספר אבולעפיה. 

שאלתי את אבולעפיה אם מתקיים דיאלוג בין הערוץ לנציגי הקבוצות ולנציגי האוהדים בפרט, כדי לשמוע את הביקורת שלהם לצורך שיפור בנושא. לדבריו, "זה אולי יפתיע, אבל הערוץ מקיים דיאלוג יום יומי עם נציגי המועדונים, המובילים והקטנים כאחד, כמו גם עם נציגי אוהדים. לי באופן אישי יצא להיפגש בשנה החולפת עם נציגים מכמה וכמה קבוצות כדי לשמוע אותם. בסופו של יום הם הקהל שלנו והקשר שלנו אל כל אוהד וגולש הוא קריטי וחשוב לי באופן אישי."  

גולדשטיין מצדו מספר על אירועים עוינים שזכורים לו במיוחד, כאשר אחד מהם התרחש במהלך משחק שהתקיים השנה. "זה היה אירוע די חריג, נקרא לזה ככה. תוך כדי משחק התקנתי כל מיני דברים, הייתי שדר קווים. והאוהדים ישבו מאחוריי והתחילו לקלל אותי בעקבות דיווחים שהעליתי, ירקו עליי, קיללו אותי" הוא מספר. גולדשטיין סיפר על אירוע נוסף שהתרחש עוד לפני הכניסה למשחק: "מספר אוהדים הקיפו אותי וקיללו אותי לאו דווקא כיגאל אלא בתור יגאל מהערוץ". 

שאלתי את גולדשטיין על ההבדלים בין התגובות שהוא מקבל ברשתות החברתיות לעומת התגובות והביקורות פנים אל פנים. "ברשתות כל אחד בלי פילטרים, כולם יורים. ברשתות אני "מכוער", "שמן" "טיפש", "עילג" וכל המילים האלה. בפנים מול פנים, זה כמה אוהבים אותי, וכמה שאני אמיתי, וכמה שאני עושה עבודה טובה, וכמה שמעריכים. אבל מידי פעם בפנים מול פנים, בן אדם יכול לזרוק איזו עקיצה, אבל זה לא מגיע לרמה שאתה קורא ברשת. ברשת יש רוע טהור."

האם שדרי ספורט צריכים לחשוף את הקבוצה שהם אוהדים?

אבולעפיה וגולדשטיין מציגים גישות שונות באשר למתן פומביות לאהדתם לקבוצת כדורגל. בעוד שאבולעפיה אינו מסתיר את אהדתו להפועל תל אביב, בפודקאסט ובפאנלים בהם הוא משתתף, גולדשטיין בוחר שלא לחשוף את הקבוצה המועדפת עליו. שאלתי את שניהם מה עומד מאחורי ההחלטה לחשוף או לא לחשוף את אהדתם לקבוצה מסוימת. 

"אגלה לך סוד – אין עיתונאי אחד, ואני מתחייב על כך, שלא אוהד קבוצה. גם אני גדלתי ביציעים ואני לא רואה סיבה להסתיר את האהדה שלי או אהדה של הצוות שלי", אומר אבולעפיה ומוסיף: "עם זאת, האהדה שלי נשארת בבית ומחוץ למקום העבודה. זו הפרדה שחלק מהאוהדים לא מבינים, אבל זה חלק מהג'וב ונדמה לי שאני לפחות עושה את זה בצורה טובה". הוא מדגים זאת באמירה ש"לשמחתי, מעולם לא קרה מקרה שבו מישהו ראה מהדורה שערכתי ואמר 'זה אוהד הפועל'. אותו דבר באתרים, או בכל תוכנית שיצא לי להוביל".

ומנגד גולדשטיין טוען: "האהדה לקבוצה פוגעת בסיקור באופן ודאי. מי שיגיד אחרת הוא שקרן. אי-אפשר לסקר קבוצה שאתה אוהד אותה בצורה נקייה. כלומר, כשאתה עכשיו יושב במשחק, ובמקום להתרכז במה המאמן אמר לשחקן או מה קרה או אם היה איזה אירוע ביציע, הלב שלך רועד כאילו בהצלחה של מה יהיה בדשא. מי שלא יודע לעשות הניתוק הזה, זה קשה לו, ויש הרבה אנשים שקשה להם לעשות את הניתוק. ברור לך ולי שאין אדם אחד שהוא לא אוהד של קבוצה, אבל להגיד לך שהיום יש לי איזה קבוצה בליגת העל – זה רחוק מלהיות נכון" [הדברים אינם מיוחסים לאיש בכתבה – ע.ש.]. 

אף על פי עמדתו הברורה, גולדשטיין מבדיל בין עבודת הפרשן לעבודת הכתב. "אני חושב שיש פער בין פרשנות לסיקור. יש פרשנים שיש להם איזושהי הגדרה כזאת שהם אנטי של מועדון כזה או אנטי של מועדון אחר, אבל אני חושב שלכתב – ואני כתב ובקטגוריה הזאת – פחות יש נימה אישית".

האם נעשה שינוי באופן הסיקור כתוצאה מביקורת שקיבל הערוץ?

אבולעפיה מסביר: "תראה, להגיד שהסיקור השתנה זה לא נכון, אבל ערוץ הספורט קשוב לרחשים של הקהל. לציוצים בעד ונגד, לטוקבקים, לפידבקים שאנחנו מקבלים על העבודה שלנו. אם יש גל ביקורות נגדנו בנושא מסוים, אנחנו נגיב כדי שזה לא יקרה. הרצון היה תמיד ונשאר שכל אוהדי הספורט יקבלו בפלטפורמות השונות שלנו את התוכן הטוב והמדויק ביותר. בכל דקה אנחנו בודקים את עצמנו ואם טעינו, אנחנו מתקנים ומשפרים. בסופו של דבר, גם אנחנו בני אדם. יש לנו גם מנגנוני בדיקה כל הזמן כדי להבין אם אנחנו עושים משהו לא נכון".

כמה ימים לאחר הריאיון, דבריו של אבולעפיה קיבלו משנה תוקף. הערוץ הוציא בכל הפלטפורמות שלו, לרבות במהדורת הלילה של חדשות הספורט, התנצלות בנוגע למערכון שהציג לכאורה את אוהדי מכבי תל-אביב כגזענים ועל כך קיבל תגובות קשות. ואלה דבריו של אלי אילדיס בפתח המהדורה: "יום שני שודר ביציע העיתונות סרטון שעסק באפשרות של החתמת שחקן ערבי למכבי תל אביב. מתוכן הסרטון התפרש בטעות כי התוכנית הכלילה את קבוצת אוהדי מכבי תל אביב תחת קטגוריה של גזענות. אנחנו מתנצלים על כך. ידוע לנו כי הרוב המוחלט של אוהדי הקבוצה הם אינם גזענים והם אוהדים נהדרים. ערוץ הספורט חורט על דגלו מאבק באלימות ובגזענות במגרשי הספורט והוא לא יכליל ויאשים קהל כלשהו על לא עוול בכפו". 

מערכת היחסים העכורה שבין מועדון מכבי תל אביב ואוהדיו לבין ערוץ הספורט העמיקה בשנה האחרונה, עוד בטרם המקרה האחרון. למעשה, לפני כשנה דרשה הקבוצה להדיח את העיתונאי מוטי פשכצקי, לאחר שהאחרון הכווין אוהדים להפגנה נגד המועדון. לאחר שהערוץ לא נעתר לבקשה החריגה והחליט להחזירו לאחר זמן מה לסקר את הקבוצה, המועדון הוציא הודעה בה נכתב שהוא מחרים את הערוץ ולא ישתף עמו פעולה. המקרה של מכבי תל אביב הוא בהחלט ייחודי. הקבוצה בחרה להחרים את הערוץ ואף להוציא הודעה חריגה שמכוונת לערוץ וכן לעיתונאי מסוים. שאלתי את אבולעפיה האם לדעתו מכבי תל אביב באמת זוכה ליחס לא הוגן באופן שבו הערוץ מסקר אותה, וכיצד למיטב הבנתו הערוץ פועל לסיום הסכסוך עם הקבוצה. 

אבולעפיה סיפק התייחסות מעניינת לנושא: "המקרה של מכבי ת"א מסובך. העיתונאי המדובר טעה ונענש במלוא החומרה. כערוץ, לא עברנו על זה לסדר היום. גם בתקופה שהמועדון החליט להחרים את הערוץ, הסיקור היה ללא דופי כי זו דרכנו. אני חושב שגם המועדון טעה פה כי בסופו של יום, מי נפגע פה? הקהל שלהם שלא יכול היה לשמוע את רובי קין אחרי הזכייה באליפות? או את ערן זהבי אומר תודה על התמיכה כל העונה? זה מקרה קלאסי של לוז-לוז. אני נגד חרמות מכל סוג, בטח במציאות הישראלית של ימינו. זהו מקרה כמובן מסובך הרבה יותר וקצרה היריעה להתחיל לפרט עליו. אני מקווה שבעונה הבאה, האירוע המיותר הזה יהיה מאחורי כולנו כי מכבי ת"א חשובה לערוץ הספורט כמו כל קבוצה בישראל".