התחרות הופכת את האמת לקורבן, המערכה רק התחילה

מבצע צבאי בג'נין ירד מהפרק, 44% מהתל אביבים משתמטים משירות צבאי, רוסיה הצניחה מאות לוחמים מעל קייב, הרמטכ"ל נהרג בהתרסקות מסוק צבאי, נתניהו התייבש בכנרת, צה"ל הכניס טנקים לג'נין, מחבלים שחדרו מלבנון השתלטו על דירה בצפת, אמא של בנט רפורמית, ערבים הציתו בית ספר יהודי בלוד, נגמ"ש צבאי נפגע בטיל שירו חמאס – והילארי קלינטון ניהלה רשת פדופיליה מתוך מחסן של פיצרייה בוושינגטון.

את הרשימה האקראית של חדשות הכזב האלו, כולנו קיבלנו בוואסטאפ או ראינו בטוויטר, לפעמים גם בתקשורת המכונה "ממוסדת". פחות משנה מי אחראי על הפצת הפייק, חשוב יותר להבין את האינטרסים מאחוריו ובעיקר להכיר בתופעה הרחבה, שמקשה על כולנו להבין את המציאות כפי שהיא מתרחשת.

לעיתים התוכן כולו מפוברק, לעיתים רק חלקו שקרי, אבל בדרך כלל הוא מתבסס על גרעין אמת. כשהרמטכ"ל איזנקוט, ייבדל לחיים ארוכים, "נהרג בתאונת מסוק" – אכן התרחשה תאונה כזאת של מסוק צבאי. שעות ארוכות של הטלת צנזורה על פרסום התאונה הן שהולידו גל שמועות ודמיון משתולל. בית הספר בלוד אכן עלה באש, אבל השריפה פרצה כתוצאה מעבודת רתכות במקום. המתח בין יהודים לערבים בשכונה מעורבת הוא זה שסייע לשדרג את הסיפור להצתה על רקע לאומני.

חדשות הכזב צומחות ברשתות החברתיות, ובדרך כלל נותרות שם. במסלול המהיר בין הוואטסאפ, הטוויטר, ועד אולפן החדשות, נדרשים כלי התקשורת לסנן החוצה את מה שאינו נכון. היום יותר מתמיד, האתגר הגדול שמוצב בפני הכתבים והעורכים, הוא לא רק מה כן לשדר, אלא בעיקר מה לא לשדר. בתוך התחרות בין כלי התקשורת על הראשוניות, הופכת לא פעם האמת, לאחד הקורבנות הראשונים.

אבל הפייק ניוז הוא רק האח הקטן והמופרע של אמצעי הלחימה הוותיקים והמוכרים מתחום התודעה – התחבולה, ההונאה והלוחמה הפסיכולוגית. חלקם כלים עתיקים מימי התנ"ך, חלקם פיתוח מעודכן ושימוש מתוחכם ברשתות החברתיות והמשותף לכולם בעידן שבו אנו חיים הוא הקרב על טשטוש האמת. המטרה היא להשפיע על אוכלוסייה, על מצביעים, על חיילים, על מקבלי החלטות, ועל הנהגה. מבצעי השפעה בשנים האחרונות בוצעו על ידי רוסיה באמצעות הפצת דיסאינפורמציה ברשתות חברתיות, במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות. מבצעים אחרים שביצעה (לפי הערכת גורמי הביטחון) טהרן, נועדו כדי להרחיב את הקיטוב בישראל מתוך שאיפה לפורר את החברה הישראלית המשוסעת ממילא.

בעוד שמאחורי מבצעי תודעה ולוחמה פסיכולוגית שנחשפו בשנה האחרונה עומדות מדינות עם יכולות טכנולוגיות מתקדמות וצבאות בוטים, הפצת פייק ניוז – שבעבר הייתה דורשת אמצעים ולוגיסטיקה – היא כלי יעיל שיש לכל מי שמחזיק טלפון חכם.

מחקר שצוטט בסרט "המלכודת הדיגיטלית" גילה שחדשות כזב זוכות לחשיפה של פי חמישה מחדשות אמת. אותן חדשות מסעירות אותנו יותר, נוגעות לנו ברגשות, מציפות כעסים וגורמות לנו לפעול בהתאם למסר.

פייק ניוז הוא בלי ספק אחד מסימני התקופה. הוא פה כבר הרבה זמן, הוא פה כדי להישאר, והוא מצליח לבלבל את כולנו – אזרחים, פוליטיקאים, עיתונאים, מנהיגים בעולם וגופי ביטחון. במלחמה המתחוללת על תפיסת המציאות, הרבה יותר חשובים מהעובדות הם האמונות, הרגשות והערכים. זה נכון לריקי מכפר סבא וזה נכון למנהיגי מדינות ולמפקדי צבאות. הקושי הזה, לברור את האמת, אינו חדש – אבל המערכה על האמת רק בתחילתה.

הכותב מעביר סדנת סיקור ביטחוני בעידן הרשתות החברתיות בחוג לפוליטיקה ותקשורת