מהעיניים של גליקמן: עיתונות בתקופת הקורונה – וטיפ למי שרוצה להיות עיתונאי

כתב המשפט של חדשות 13, אביעד גליקמן, היה רגיל לפתוח את מהדורת החדשות. אם זה עניינים משפטיים שהיו בראש סדר היום ואם זה הממשק בין הפוליטיקה למשפט – גליקמן הכיר את השעה 20:00 היטב, ולא מאוחר מחצי שעה לאחר מכן כבר היה יכול לפשוט את החליפה ולנהוג בחזרה הביתה. אלא שמגפת הקורונה שפרצה בשנה שעברה דחקה לאחור את נושאי הסיקור שלו, ותחומים כגון בריאות וכלכלה עלו לראש הכותרות לאורך זמן רב. בעיצומה של המגפה בישראל שוחחנו עם גליקמן כדי להבין איך עבודתו הושפעה מכך, וכעת – שנה אחרי – חזרנו לבדוק מה השתנה.

"ברמה המקצועית אין ספק שהקורונה תפסה את סדר היום המרכזי, העיקרי, במהדורות החדשות בכלל ובפרט בסיקור התקשורתי בארץ", מודה גליקמן בשיחה עם "שומרי הסף". "פעם היינו רגילים שעניינים בריאותיים הם משעה 20:30 והלאה, כלומר בחלק השני או השלישי והאחרון של המהדורה. אבל בשנה שחלפה קמנו למציאות חדשה שאפילו משפט נתניהו או פוליטיקה נדחקו לחלק הרבה יותר מאוחר ממה שהיינו רגילים".

גם עבודת הסיקור של גליקמן השתנתה במהלך השנה האחרונה. "פעילות בתי המשפט נפגעה ממילא, ואני אישית חששתי ללכת לבתי משפט כדי לא להידבק במקומות סגורים, נזהרתי הרבה יותר. הילדים בבית, אז מבחינה אישית הייתי צריך להיות הרבה יותר עם המשפחה והילדים, שזה גם דבר טוב כמובן".

כעת המצב שונה. הירידה הדרמטית בתחלואה נוכח אחוז ההתחסנות הגבוה בישראל צמצם את ממדי המגפה באופן ניכר. זו הסיבה, לדבריו של גליקמן, שגם מהדורות החדשות חזרו לאופן הסיקור המסורתי. "הקורונה נדחקת לעומת סדר יום אחר. הפלונטר הפוליטי ומשפט נתניהו למשל הם גורמים משמעותיים שדחקו אחורה את סיקור הקורונה מסדר היום התקשורתי". בהמשך מודה גליקמן: "חיכיתי לזה, הגיע הזמן לחזור לסקר כמו שצריך".

הזכרת שלא יכולת להגיע לבתי משפט. איך מסקרים בלי גישה ישירה למקור? בטח כשתופעת "הפייק ניוז" גדלה 

"מסקרים הרבה פחות. בהחלט היה לי חסר שלא הגעתי לשטח, למקורות. דרך אגב, גם המקורות פחות הגיעו אל מקומות העבודה שלהם, גם הם ידעו פחות מה קורה אצלם, בגלל שזה עבר לזום, כשלא נמצאים פיזית. מבחינת הסיקור ברור שגם הסיקור עצמו נפגע. אשר לפייק ניוז – משבר הקורונה דווקא חיזק בעיניי את אמון הציבור בתקשורת ובעיתונאים שסיפקו מידע אמין לעומת מה שהלך במרחבים אחרים".

לדעתך מעתה והלאה ישתנה משהו בסיקור התקשורתי?

"אני חושב שלמדנו לקחים באשר לאיך מסקרים, כמה מסקרים, את החשיבות של הסיקור לציבור, ואת מה שהציבור רוצה, שזה להגיד את האמת בפנים. אני חושב שעשינו את זה בצורה טובה, וכן, תמיד אפשר להפיק לקחים להמשך".

מלבד הזווית על מגפת הקורונה, אביעד שיתף אותנו בכמה מסרים בנוגע לחשיבות תפקידו של העיתונאי, ועל תחושת השליחות שצריכה לבוא עם התפקיד. ובנוסף, שיתף בכמה עצות לסטודנטים מהחוג שחולמים לעסוק בעיתונות.

איך אתה רואה את העבודה שלך כעיתונאי – כשליחות או כהגשמה עצמית?

"אני חושב שעיתונאי שלא רואה בתפקידו שליחות עיתונאית לא יכול להיות עיתונאי. אני לא מעיד על עצמי שאני בהכרח עיתונאי טוב וישנן גם שגיאות, אבל בוודאי שיש שליחות עיתונאית. לחשוף עוולות, לחשוף שחיתויות, להציג פתרונות למצוקות של אנשים".

אתה עברת מסלול ארוך עד שהגעת למקום שלך בפריים טיים באולפני החדשות. איזו עצה היית נותן לסטודנט או סטודנטית מהחוג שעכשיו מסיימים ובאמת חולמים בגדול? מה היית אומר להם כדי להזניק את הקריירה?

"הייתי נותן להם עצה שנתנו גם לי: לעבוד קשה ולהתחיל מקטן. אף אחד לא עושה קיצורי דרך. אף אחד לא מתחיל מלהיות פרשן או טאלנט בטלוויזיה. מתחילים מקטן. אני יכול לומר שכשהתחלתי, הייתי מאבטח בבית משפט וסטודנט לתקשורת, כלכלה וסוציולוגיה, והתחלתי במקומונים בירושלים ולאט לאט התקדמתי. אין קיצורי דרך באמת, אבל  הגעתי לאן שהגעתי באמת מעבודה מאוד מאוד קשה. אני חושב שגם אתם הסטודנטים צריכים לשאוף לעבוד קשה כי זו עבודה קשה להיות עיתונאי. גם חשוב מאוד לאהוב את המקצוע כדי להיות עיתונאי, אחרת אפשר להתייאש מוקדם".