חיות ים לא שרדו: תוצאות האסון האקולוגי הגדול בתולדותינו

חלפו יותר משנתיים, ואני עדיין זוכרת את הצביטה בלב שחשתי כשהגעתי לחוף דור בצפון הארץ וראיתי זפת מפוזר לכל אורכו. זה היה זיהום שלא נראה כמותו בעשור האחרון, והוא הוציא אל השטח אזרחים רבים, אני ביניהם, שסייעו לעמותות למען איכות הסביבה למנוע את התפשטותו. צבים וחיות ים נוספות לא שרדו את מה שכונה כאסון האקולוגי הקשה ביותר במדינה, והתחושה הייתה שהטבע הטהור שלנו נהרס – על ידינו.

הגורם לאסון היה פליטת פסולת ימית של זפת שמקורה בנפט גולמי המכיל בתוכו רעלים מסוכנים. על-פי המשרד להגנת הסביבה ומנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי האמריקאי, אונייה שהגיע מהמפרץ הפרסי שפכה ב-2 בפברואר 2021 מאות טונות של נפט גולמי במים הכלכליים של מדינת ישראל וכתוצאה מכך התפשט זפת לאורך כל חופי ישראל שגרם לזיהום רב ועוצמתי.

"אירוע מחריד זה הוא ללא ספק אחד האסונות הסביבתיים הקשים ביותר שפקדו את הים התיכון ואת הסביבה בישראל, עליו נשלם עוד שנים רבות, שכן על פי הערכות ראשונות שיקום הנזקים יעלה סכומי עתק למשך שנים רבות", קובע ד״ר יובל ארבל, סמנכ״ל עמותת "צלול", בשיחה עם "שומרי הסף".

—

זיהום הים הוא נושא סביבתי מרכזי שמשפיע על העולם כולו. האוקיינוסים מכסים יותר מ-70% משטח כדור הארץ וממלאים תפקיד חיוני במערכת האקולוגית של כדור הארץ. הם אחראים לייצור כ-50% מהחמצן שאנו נושמים ולעיצוב מזג האוויר והאקלים של כדור הארץ. הים החופי (השטח שבין קו החוף לקצה מדף היבשת בעומק של עד 100 מטר, המהווה רק 8% משטח האוקיינוסים), חשוב במיוחד למין האנושי, שכן 60% מאוכלוסיית העולם מתגוררת בקרבתו, וכ-90% משלל הדיג העולמי מגיע ממנו. האוקיינוסים משמשים כבית למגוון רחב של חיים ימיים, וגם מווסתים את האקלים ודפוסי מזג האוויר של כדור הארץ.

עם זאת, האוקיינוסים מתמודדים עם אתגרים רבים עקב זיהומים תעשייתיים של בני האדם כמגון נפט, פלסטיק וכימיקלים אשר עלולים להזיק או להרוג חיים ימיים. למעשה, אותם זיהומים אשר פוגעים בבעלי חיים יכולים לפלס את דרכם לשרשרת המזון ומהווים סיכון פוטנציאלי לבריאות האדם.

האם היה ניתן למנוע את האסון?

בעקבות הזיהום בחופי הארץ ב-2021, פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה בנושא, שממצאיה הראשוניים העלו כי נמצאו כ-10 אוניות חשודות שעברו במרחב והזמן שבו נמצאו נתוני כתם הנפט. שתיים מהן הגיעו לנמל אשדוד ונחקרו אך לא נמצא קשר ביניהן לאירוע. בנוסף לכך גם חיל הים מעורב בחקירת, וכך גם גורמים בין-לאומיים.

ב-22 בפברואר הוצא צו איסור פרסום בכל הנוגע לחקירת האירוע – כל פרט העלול לזהות את החשודים, שם כלי השיט, נמלי המוצא והיעד שאליו עשה את דרכו, פרטי המטען שנשא או נתיב השיט. כמה ארגוני סביבה ובהם: "אדם טבע ודין" ו"צלול", מתחו ביקורת על הצו וציינו כי מדובר ב"פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים, שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה". כתוצאה מכך, צו איסור הפרסום הוסר בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי.

ב-3 במרץ הציג המשרד לאיכות הסביבה את תוצאות החקירה. התוצאות היו קשות. נמצא כי אונייה בשם Emerald אשר יצאה מהמפרץ הפרסי לאחר שעגנה מאיראן, הגיעה אל מול חופי ישראל ושפכה בזדון, כך טענה השרה, נפט גולמי שגרם לאסון הנורא. נתון נוסף שהוצג בחקירה היה שהאונייה סגרה את משדריה כך שלא הועבר מידע בכל רגע נתון על מיקום האונייה – דבר הנחשב כפעולה בלתי חוקית אשר מעידה על פעילות ומטרות לא חוקיות בזמן ההפלגה.

לאחר פרסום החקירה טענה השרה להגנת הסביבה  גילה גמליאל ש"איראן עשתה פיגוע סביבתי, היא מפעילה טרור לא רק על ידי ניסיון התחמשות בנשק גרעיני או על ידי ניסיון התבססות בגבולותינו".

האסון הנוראי הביא לשורה של הליכים: ראשית, מדינת ישראל פנתה בסיוע חברת הביטוח הממשלתית ענבל ומשרד החוץ, לשם תביעת פיצויים על הוצאות הניקוי והטיפול בחופים. כתוצאה מכך הגיע לישראל מומחה מטעם הקרן הבינלאומית לזיהומי ים בשמן. במהלך סיורו לקח דגימות ממקומות שונים בהם חיפה, נתניה ואשדוד שמטרתן לזהות כי אכן מדובר בנפט גולמי, כדי לאפיין את תכונותיו, מוצאו וכל פרט אחר אשר יכול לקשור את הגופים החשודים לאירוע זיהום הים.

בחברה להגנת הסביבה ציינו כי ישנה תוכנית לאומית למוכנות לאירועי זיהום ים שאושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אך מעולם לא תוקצבה במלואה, אף על פי שמדובר בעלות של 15 מיליון ש"ח בלבד לכוח אדם ולציוד, תקציב שמעולם לא הגיע אל המשרד להגנת הסביבה למרות דרישותיו. התוכנית, שהייתה תלויה בחקיקה נלווית לחוק התלמ"ת (תוכנית למניעת זיהום ים משמן) לא בוצעה, מה שמנע העברת סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות בהיערכות לזיהום ים מבעוד מועד. שלישית, הקרן הבינלאומית IOPC FUND אישרה קבלת פיצויים לישראל בגין זיהום חופי הים מזפת.

בשלב מסוים לאחר האירוע הוקמה ועדה שנועדה לחבר תוכנית לאומית למוכנות תגובה ותקריות של זיהום ים בשמן. הוועדה קבעה כי יש לבצע סדרת תחקירים ותרגילים שביצעה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לפני ואחרי אירוע "זפת בסערה". בנוסף  לכך ציינה הועדה שיש לבחון את הפערים שהיו ידועים עוד לפני האירוע, ולבדוק כיצד יש למנוע אסון אקולוגי שכזה בעתיד.