המטרה האפלה מאחורי המלחמה בשומרי הסף

תזה נפוצה היא ששומרי סף מקצועיים ועצמאיים פוגעים במשילות. לדעתי, לתזה זו יש אחיזה רק אם משילות מתפרשת כיכולת של נבחרי הציבור לעשות "מה שבא להם". כלומר, לפעול באופן שרירותי, בלתי חוקי או נוגד מנהל תקין, בלתי ענייני ובלתי שוויוני. זהו פרוש מופרך למשילות, שכן אין כול עניין לציבור ב"משילות גחמתית.". משילות שנועדה לשרת את הציבור זקוקה לשומרי סף מקצועיים ועצמאיים.

במדינת חוק, השלטון כפוף לחוק ויונק את סמכויותיו ממנו. מכאן הצורך החיוני בייעוץ משפטי מקצועי ועצמאי  שתפקידו לסייע לנבחרי הציבור לממש את מדיניותם במסגרת החוק ולהתריע בפניהם על מדיניות שהיא בלתי חוקית או מפוקפקת מבחינת חוקיותה.

כך גם לגבי מדיניות שהיא בבחינת מעשה נבלה ברשות התורה. אין כול טעם והיגיון לקדם מדיניות ולהשקיע משאבים במדיניות שתיפסל אחר כך על ידי בית המשפט. שומרי הסף לסוגיהם השונים, וניתן לראות את כלל עובדי המדינה כמי שהם גם שומרי סף, אמורים להתמנות לתפקידיהם לפי שיקולים ענייניים, בראש ובראשונה-  הצטיינות מקצועית. הם מביאים, לכן,  אל שולחן הדיונים מה שעשוי להיות חסר לנבחר הציבור, לשר- מומחיות מקצועית, שבלעדיה לא ניתן להגיע להחלטה עניינית.

הכושר להיבחר אינו מעיד על כושר למשול, וגם במקום שבו קיים כושר למשול, מי שבא למשול זקוק לידע וניסיון מקצועיים ששומרי הסף מספקים. המשילות תלויה בכך. הם מביאים אתם גם לשולחן הדיונים גם ניסיון וזיכרון ארגוניים, שאין ערוך לחשיבותם, שאינם מצויים, ככלל, בידיו של נבחר הציבור. הם משמשים בייעוץ שלהם בלם חיוני להטיות של הפוליטיקה.

ההטיה הראשונה העיקרית היא נטייתם של נבחרי ציבור לחשוב ולפעול מתוך פרספקטיבה קצרת טווח, זו המתאימה לצרכיהם הפוליטיים, ובמרכזם הצורך לצבור הישגים אמתיים או נחזים. נקודת הראות הצרה הזו צריכה להתאזן על ידי שיקולים של טווח הזמן הבינוני והארוך, שצריכים לספק שומרי הסף.

שנית, פוליטיקאים נוטים להעדיף את צורכי ורצונות המצביעים עבורם על פני אינטרסים אחרים. תופעה זו מוחרפת מאד בישראל הבולטת לרעה בפוליטיקה הסקטוריאלית שלה. תפקידם החיוני של שומרי הסף הוא לייצג את האינטרס הכללי, של כלל תושבי המדינה, שהשר חייב להם חובת נאמנות.

מדוע בכול זאת נלחמים חלק מהפוליטיקאים בשמירת הסף העצמאית והמקצועית? הם מעוניינים באנשים שיהיו נאמנים להם אישית. ככול שהעובד הוא פחות מתאים לתפקיד, הוא יהיה נאמן יותר למי שמינה אותו, וישרת אותו (לא את הציבור) . מיהו נבחר הציבור שהנאמנות האישית היא אצלו מעל לכול?  מי שבאים לתפקיד מתוך חוסר ביטחון מוחלט ביכולתם או שכוונותיהם רעות ממש – לפעול בניגוד למנהל התקין ובאופן מושחת ממש. אסור שמבוקשם יינתן בידם.  לשם כך יש להבטיח שלא ניתן לעשות שימוש לרעה בכוח המינוי, כלומר להבטיח שהמינוי של שומרי הסף נמצא בידיים עצמאיות באמת, ולא בידיהם של מי שמבקשים לשרת את גחמות השלטון ולרקוד לפי חלילו- גם כאשר הצלילים הבוקעים ממנו לוקים בזיוף.