אמא של רנא חייתה ביישוב עומר. היא ידעה שזו סיטואציה ייחודית – אישה ערבייה שחיה במועצה אזורית יהודית קטנה, עם ארומה אשכנזית מובהקת. ובכל זאת, עומר היה הבית. בשנותיה האחרונות, במקביל למאבק נגד המוות שמחלת הסרטן זימנה לה, היא נאבקה גם בעד המוות, או נכון יותר – בעד המקום שבו היא רצתה למות. אלא שבישראל לא אפשרו לאישה ערבייה להיקבר בבית עלמין יהודי בעומר, ואמא של רנא נאספה אל אמותיה בכפר שבו גדלה.
למה מקום הקבורה שלנו חשוב לנו כל כך, ומה הוא אומר על מי שהיינו ועל המורשת שהותרנו אחרינו? האזינו לפודקאסט

אנחנו רודפות אחר אידיאל היופי ומנסות לשפץ ולצבוע מה שאפשר בפנים. יש כאלה שמשלמות על זה המון כסף, ויש כאלה שמקבלות את זה בחינם – כמוני

ט' היא לא עיתונאית רגילה. היא כותבת תחת שם חלקי, והבמה שלה היא העיתון "יתד נאמן", שבו רוב העובדים ובוודאי הכותבים הם גברים חרדים. ובכל זאת, ט' מבצעת את עבודתה העיתונאית כבר 30 שנה ו"לא מסתירה דבר", לדבריה. בריאיון ל"שומרי הסף" היא תוקפת את הסיקור של המגזר שלה בתקשורת הכללית, ומספקת תשובות בלתי צפויות באשר למהות התפקיד שלה כעיתונאית

בדומה לרבים אחרים, משבר הקורונה השפיע על עבודתו של העיתונאי והשדרן מנחם גרנית. עם פרוץ המשבר הוא נאלץ להיפרד לתקופה קצרה מהתכנית שלו ברדיו, עד שהמגפה כפתה על המציאות להתאים את עצמה למצב החדש, והוא החל לשדר מהבית. בדיעבד, השינוי הזה רק חיזק את ההכרה שלו בדבר עוצמתו של הרדיו והיכולת להסתגל גם לתמורות עוצמתיות. בריאיון ל"שומרי הסף" הוא מנסה לנבא את המהפכה הטכנולוגית הבאה בעקבות המשבר ומספר על הדרך הארוכה שלו – עד להגשמת החלום