אמא של רנא חייתה ביישוב עומר. היא ידעה שזו סיטואציה ייחודית – אישה ערבייה שחיה במועצה אזורית יהודית קטנה, עם ארומה אשכנזית מובהקת. ובכל זאת, עומר היה הבית. בשנותיה האחרונות, במקביל למאבק נגד המוות שמחלת הסרטן זימנה לה, היא נאבקה גם בעד המוות, או נכון יותר – בעד המקום שבו היא רצתה למות. אלא שבישראל לא אפשרו לאישה ערבייה להיקבר בבית עלמין יהודי בעומר, ואמא של רנא נאספה אל אמותיה בכפר שבו גדלה.
למה מקום הקבורה שלנו חשוב לנו כל כך, ומה הוא אומר על מי שהיינו ועל המורשת שהותרנו אחרינו? האזינו לפודקאסט

אנחנו רודפות אחר אידיאל היופי ומנסות לשפץ ולצבוע מה שאפשר בפנים. יש כאלה שמשלמות על זה המון כסף, ויש כאלה שמקבלות את זה בחינם – כמוני

רחוב אחד, לא גדול במיוחד, בהר חומה, הצליח לפצל ולפלג בין תושביו. המחלוקת על נתיבי הנסיעה בו והחנייה הלא חוקית הצליחו להסעיר את השכונה, והנושא צף ועולה פעם אחר פעם למרות שהתקדמות אמיתית לא נרשמת בשטח | הסיפור מאחורי הדרמה שחוללו הסדרי תנועה בלבד ברחוב קטן בירושלים

ט' היא לא עיתונאית רגילה. היא כותבת תחת שם חלקי, והבמה שלה היא העיתון "יתד נאמן", שבו רוב העובדים ובוודאי הכותבים הם גברים חרדים. ובכל זאת, ט' מבצעת את עבודתה העיתונאית כבר 30 שנה ו"לא מסתירה דבר", לדבריה. בריאיון ל"שומרי הסף" היא תוקפת את הסיקור של המגזר שלה בתקשורת הכללית, ומספקת תשובות בלתי צפויות באשר למהות התפקיד שלה כעיתונאית