בשבועות האחרונים מחאות רבות פוקדות את הארץ בקריאה לבחירות עכשיו ולהחלפת הממשלה. באחד מסופי השבוע באביב, מחאה גדולה ומוצדקת התקיימה בתל אביב. ביקורות נשמעו נגד המשטרה על השימוש בנשקים ארוכים ובהפעלת כוח לא סביר על המפגינים ומשפחות החטופים, וזאת בהוראה מהשר לביטחון לאומי. לדעתי, נתניהו היה צריך ללכת הביתה כבר בשבעה באוקטובר, ברור כשמש שהוא אינו כשיר לקבל החלטות כה חשובות.

בשבעה באוקטובר היה ברור שהמלחמה מוצדקת וצריך להגן על המדינה יחד. ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית והממשלה פסקו ונתנו לבנימין נתניהו, למרות המחלוקות, להוביל את הספינה. מאז, יותר מחצי שנה חלפה ועכשיו ברור לכולם מה שהיה ברור עוד קודם, נתניהו פועל לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי החלטות ביטחוניות.

ראשית, המלחמה איטית וארוכה הרבה יותר משהבטיח לשותפינו הביטחוניים. הבטחות הממשלה לידידינו האמריקאים לא מתממשות ומטרות המלחמה לא הושגו, לא מיטוט חמאס ולא החזרת כל חטופינו, אין החלטות על היום שאחרי ובטח שלא תוכניות כי ברור שלנתניהו אין אינטרס לסיים את המלחמה, כי הוא מבין שבשש שאחרי המלחמה, הוא ייאלץ להיפרד מהכיסא. נתניהו פועל ממחשבה רק על עצמו ועל משפחתו, קבלת ההחלטות שלו היא פסולה ופוליטית והוא פוגע בביטחון המדינה.

בנוסף, ככל שהמלחמה נמשכת התמיכה הבינלאומית עוברת מהסבל הישראלי לסבל הפלסטיני וזאת משום שהתמונות של הפליטים, הרעב הכבד והיעדר הטיפול הרפואי תופסים מקום מרכזי בתשומת הלב הבינלאומית. לא בכדי דעת העולם הרווחת נגד פעולות ישראל גוברת, מיעוטים פלסטינים גדולים באירופה וסטודנטים פרוגרסיביים בארה״ב מראים ומסבירים את התמונות הקשות בהם נמצאים תושבי עזה. העולם רואה בישראל כוח כובש ברוב הרצועה וכאחראי על רווחת האוכלוסייה. לכן, לא ניתן להפריד בין המלחמה בחמאס לבין אזרחיה החפים מפשע. ישראל צריכה לדאוג להכניס סיוע הומניטרי מיוזמתה ולדאוג למיליון וחצי הפליטים בעזה ולא רק לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי ממדינות העולם. ממשלת ישראל ובראשה בנימין נתניהו, נכשלה גם במשימת ההסברה וגם בהתנהלות המלחמה כלפי פנים וחוץ.

לא די בכך, נתניהו מאבד את הידידות שלו עם רוב מנהיגי העולם. נתניהו שהתהדר כמר ביטחון והתפאר ביחסיו הבינלאומיים עם מנהיגי העולם, לא מצליח לייצר קואליציית תמיכה בו. להפך, הוא מצליח לעצבן הרבה ממנהיגי העולם ולאבד מהתמיכה החשובה ביותר של ביידן נשיא ארה"ב שעמד ללא סייג לצידנו בתחילת המלחמה וכעת היחסים מעורערים. גם פוטין וארדואן יצאו נגד נתניהו וטענו כי ״הוא אינו שונה מהיטלר״ וכי בנימין נתניהו מבצע ״רצח עם״. זוהי עוד פעולה חסרת אחריות של נתניהו, שבעת מלחמה מהקשות שידעה ישראל, הוא מוותר על התמיכה החשובה ביותר של ארה"ב, שאילולא היא, ישראל חדלה מלהתקיים בשבעה באוקטובר.

עוד כשהוקמה ממשלת ישראל ה-37 העולם ראה בה ממשלה קיצונית שבאה לכבוש וליישב בשטחים כבושים. הממשלה הזו חייבת להתחלף, אנחנו ראויים למנהיגות אחראית, שתוביל את הספינה למקום בטוח, מתוך מחשבה על ביטחון המדינה ולא על מקום פוליטי. אנחנו צריכים מנהיגים אחראים שישקמו את היחסים הבינלאומיים שנתניהו הרס, יפעלו מתוך שיקול דעת אחראי ויגיעו לפתרון אחראי שיעצור את הפגיעה מחפים מפשע ויחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל. זה היה צריך לקרות כבר אתמול, בחירות עכשיו.

(נצפה 7 פעמים, 1 צפיות היום)