"אסור שתהיה מדינה דמוקרטית בלי תקשורת אקטיביסטית, זה לא אירן פה"
העיתונאית ומגישת תוכנית "הכול כלול" סיוון כהן סבן מתראיינת לשומרי הסף, משתפת מדוע היא תומכת בתופעת האקטיביזם העיתונאי, ומתייחסת למחיר שהיא גובה מהתדמית האובייקטיביות של העיתונאים: "לפעמים צועקים לי בשטח "אה, ערוץ 13, אתם שמאלנים. זו טעות"
- 12 ביולי 2022
- 0
השיח בישראל סביב האובייקטיביות של התקשורת ואובדן אמון הציבור בה אינו חדש, ואפשר לשמוע קולות מימין ומשמאל המייחסים לערוצים ולעיתונאים מסוימים עמדות פוליטיות מובהקות ודיווח מוטה. שיח זה מושפע מתופעת האקטיביזם העיתונאי, בה עיתונאים אינם מסתפקים בדיווח על המציאות אלא פועלים באופן וגלוי על מנת לחולל שינוי. שוחחתי עם העיתונאית סיוון כהן סבן כדי לשמוע מה דעתה על התופעה. האם עיתונאי אקטיביסט בהכרח אינו אובייקטיבי? והיכן עובר הגבול בין הרצון לחולל שינוי לבין שמירה על דיווח אובייקטיבי?
כהן יצרה בשנת 2015 את תוכנית הצרכנות "הכל כלול" (כיום בערוץ 13) העוסקת בהגנה על הצרכן, ובחשיפת שחיתויות ועוולות כלכליות-חברתיות. כהן ידועה בפעילותה למען מאבקים חברתיים במדינה. דרך "הכל כלול" היא הובילה מספר קמפיינים בולטים שהביאו לתוצאות מרשימות, וביניהם חשיפת "עוקץ הקשישים" שהוביל לתוכנית הממשלתית להגנה על קשישים, הקמפיין נגד מחירי ותאגידי המים שהביא להוזלה של 25% בתעריפים ולחקיקת חוק לביטול התאגידים, הקמפיינים נגד חברות הסלולר "הוט" ו"פלאפון" שהובילו לקנסות חסרי תקדים, והתחקירים הרבים נגד היעדר הפיקוח על המזון באולמות קולנוע ובבתי מלון בארץ. שוחחתי עמה על המשמעות של אקטיביזם בעיתונות בימינו.
מה דעתך על אקטיביזם של עיתונאים למען מטרות שהם מאמינים בהן?
"תופעת האקטיביזם העיתונאי זו תופעה מאוד חשובה שיכולה להביא להנעה לפעולה ולסדר ציבורי חדש, וחשוב שיהיו עיתונאים אקטיביסטים בשביל שנוכל לשנות דברים שמפריעים לנו במדינה. תראי לדוגמה מה היה ב-2011. כל מחאת האוהלים ברוטשילד התחילה בגלל ההד התקשורתי. בהתחלה היה אוהל קטן שמישהו בא ושם, ואם הם לא היו מקבלים את הסיקור התקשורתי מי היה שומע על האוהלים האלה? איך מישהו שעכשיו יושב בבאר שבע ישמע על מחאת האוהלים ברוטשילד? התקשורת יכולה להתמקד על נושאים ולעשות הד ציבורי מטורף, עד שבסופו של דבר הם באים לידי ביטוי בחוקים, בכנסת, או בממשלה".
"הצינור התחילו להביא להורדת מחירי הפסטה. הם הביאו את העניין לסדר היום הציבורי. עכשיו הם גם מביאים לסדר היום את נושא החרמות על הילדים ומפעילים "קבוצות חרם" שמסתובבות עם בני נוער, וכל זה הביא לסדר ציבורי חדש. יש פה פעולות אקטיביסטיות שמטרתן לשנות סדר יום ציבורי בחברה, וככול ש"טוחנים" עליהן יותר בתוכניות ובמהדורות את רואה שיש גם שינוי במציאות וביום-יום והממשלה פתאום מתייחסת לזה".
"חשפנו במהדורה את הסיפור של כרמל מעודה. מי שמע בכלל עד אז על מקרים של התעללויות בגנים? אף אחד לא ידע מה הלו"ז, והיום כמעט כל שבוע מתפרסם מקרה של התעללות בגנים, ויש את מטה המאבק שפועל היום לצד הורים שיכולים לפנות ולהיעזר בהם. כל זה קרה בעקבות כתבות ופעילויות של התקשורת, שהעלו למודעות נושא מסוים. אף אחד לא שחרר מהנושא והמשיכו כל שבוע להביא סיקורים ועדויות עד שזה הגיע לכנסת, והיום בזכות אותו סיקור יש את חוק "כרמל מעודה", והיא קיבלה 9 שנות מאסר. זה משהו מטורף שלא היה בעבר. גננות ומטפלות לא היו נענשות ככה פעם".
אז התקשורת משנה מציאות?
"כן, כי אנחנו חשפנו והבאנו את זה לידיעת הציבור. הראינו את המקרים, את ההתעללות ואת המצלמות אבטחה וזה עשה הד תקשורתי. כל דבר שעושה הד תקשורתי, אני מאמינה שהוא בסופו של דבר יביא לשינויים, ולשינויים טובים. בסוף התקשורת עובדת כדי להעלות למודעות נושאים חברתיים, ציבוריים, פוליטיים ובריאותיים. נכון, אנחנו לא רופאים, ואנחנו לא יכולים לטפל עכשיו במישהו, אבל אנחנו יכולים לעזור לדחוף איזשהו גורם או מישהו שיש לו אינטרס בשביל שהוא יוכל לעזור לאותו חולה שלא מקבל את התרופה שלו, אבל אולי בנושאים הפוליטיים לא צריך להכניס דעות אישיות ולהישאר כמה שאפשר אובייקטים, כי זה נושא מורכב".
אז הגבול של העיתונאי האקטיביסט צריך להיות בנושאים פוליטיים מובהקים?
"היום עם כל הרשתות החברתיות אפשר לראות יותר ויותר עיתונאים שלא מפחדים לומר את הדעה הפוליטית שלהם. אם בעבר עיתונאי לא היה חושף את דעתו הפוליטית, אז היום זה כן קורה ויש עיתונאים שבאים ומדברים, יושבים באולפנים ומפרסמים פוסטים, וידוע מה דעתם הפוליטית. אני חושבת שעיתונאי חייב להיות אובייקטיבי במיוחד כאשר הוא מסקר פוליטיקה, וקשה לעשות את הנתק הזה כי לכל אדם יש דעה, אז הנושא זה נושא קצת רגיש. בסוף עיתונאי צריך לדווח את האמת, את מה שקורה ואת המציאות ולא לשקר גם אם זו לא הדעה שלהם. כן, יש את השמות הבולטים שאת מכירה כמו אבישי בן חיים, עמית סגל שבאים ואומרים "אנחנו לא מסתירים את הדעה" וידוע מה הם חושבים. אבל עדיין, זה בעיקר אנשים שהם כבר היום פרשנים".
את חושבת שזה משפיע על האובייקטיביות שלהם בעיני הציבור?
"כן, תראי, כשקם ערוץ 14 הם אמרו מלכתחילה "אנחנו ערוץ ימני", ועכשיו זה ברור שכל הסיקור יהיה מוטה. הם לא אובייקטיבים, והם באו ואמרו את זה".
אז אקטיביזם של עיתונאים היא תלוית נושא והקשר?
"במיוחד לפני בחירות צריך לסקר דברים כמו שהם ופחות לערב עניינים אישיים בתור עיתונאים, כי בבחירות הכל יותר רגיש וכל שנייה קורה משהו וכל שנייה משתנה משהו, וכמובן שלכל אחד יש דעה, אבל עיתונאים צריכים להישאר אובייקטיבים יותר, במיוחד כי הדברים פה במדינה משתנים בכל שנייה ובסוף הציבור צריך להחליט".
יש פה מתח, לא?
"אני חושבת שבמדינה דמוקרטית אם עיתונאי בא ומדבר על משהו אישי זה גם בסדר, ולא צריך לקטול אותו אם הוא אומר חלילה פעם אחת את הדעה האישית שלו. זה לא אומר בהכרח שהוא לא עושה את העבודה שלו באופן מקצועי ומסקר את הנושאים שהוא מסקר מתוך דעה אישית. אף אחד לא בא לאולפנים ומנסה לזרוע משהו לציבור. כל עיתונאי עושה את העבודה שלו ומפרשן וכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון אחר".
"חשוב שיהיה אקטיביזם במדינה דמוקרטית והעיתונאות והתקשורת תורמות לזה. לכל עיתונאי יש דעה ואי אפשר לנתק את העובדה הזו, אבל שבאים לסקר משהו קודם כל חושבים על הסיקור האמין והאמיתי ולא חושבים על הדעה האישית. אני לא אבוא עכשיו לסקר בן אדם, ואם אני לא מתה עליו אני אכתוב עליו רק דברים רעים. ברור שזה לא יקרה. עיתונאי צריך להיות נקי מדעות חשוכות או מדעות אישיות. הוא צריך לסקר את מה שקורה ואת מה שהוא רואה באותו זמן, זו עבודה חשובה. אסור שתהיה מדינה דמוקרטית בלי תקשורת אקטיביסטית. זה לא יעבוד, זה לא אירן פה, ונראה לי שבשנת 2022 אם עיתונאי אומר משהו פחות אובייקטיבי, הציבור חכם מספיק בשביל להבין. הוא יודע לזהות מי אובייקטיבי ומי לא".
את חושבת שהציבור היום רגיש יותר מפעם לחוסר אובייקטיביות?
"היום הציבור יותר רגיש לחוסר אובייקטיביות ורואים שינוי בשנים האחרונות כלפי התקשורת וכלפי עיתונאים. רואים הרבה עיתונאים שמקבלים אפילו איומים על החיים שלהם והציבור פחות סבלני לפי מה שאני רואה בשטח. עיתונאים יותר מותקפים ויותר מפחדים להביע את הדעה האישית שלהם בגלל דברים כאלה כי בזמן האחרון התקשורת חוטפת".
וגם את חווה את זה?
"לפעמים צועקים לי בשטח "אה, ערוץ 13, אתם שמאלנים". אין דבר כזה "ערוץ שמאלני", זו טעות. כל בן אדם יכול לפרש את הדיווח שלי אחרת, ומה שזה יוצר זה את כל התקיפות האלו נגד עיתונאים. הרגשתי את זה הרבה בשטח. בכל תקופת הפיגועים, כשהלכתי לסקר מקומות רגישים, חטפתי צעקות וזה באסה. אנשים שוכחים למה התקשורת נמצאת ולמה התקשורת חשובה וזה מאוד בעייתי. אנשים שוכחים שעיתונאי עושה את העבודה שלו כדי להעביר להם את המידע הכי אמין שיש ואת מה שקורה בשטח באופן הכי טוב. בסוף עיתונאי עובד בתוך מערכת גדולה של אנשים ועורכים, והוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, וגם אם כן, בסוף הציבור הוא חכם ואף אחד לא יכול לזלזל בו. הם יודעים בדיוק איך לזהות ואיך לעשות לעצמם את הסינון הזה".