זה הרבה יותר גדול מפרס לאיל וולדמן. זה על כולנו
אם פרס ישראל היה נשלל מאיל וולדמן מסיבות פוליטיות, היו לציבור בישראל את כל הסיבות לחשוש מרדיפה פוליטית ומקונפורמיסטיות שאינה בריאה בחברה דמוקרטית תוססת. הפרס לאיל וולדמן, שבסופו של דבר יינתן לו, מלמד משהו חשוב לא רק על הערכים של היזם ואיש העסקים, אלא על הערכים של החברה הישראלית כולה
- 17 באפריל 2024
- 0
שר החינוך קיש הודיע כי הוא מבטל את חלוקת פרסי ישראל כדי להעניק פרסי גבורה בלבד נוכח הטבח בשבעה באוקטובר. אך לאחרונה פרסם העיתונאי בן כספית פרסם שהסיבה האמיתית היא מניע פוליטי ורצון לסתום פיות. איל ולדמן, יזם ומתנגד בולט לראש הממשלה נתניהו ולתוכנית החקיקה המשפטית של הממשלה, זכה בפרס היזמות. אך כששר החינוך גילה שמדובר בו – הוא החליט לדחות את מתן הפרסים עקב המלחמה.
ולדמן חייב לקבל את הפרס לא בשבילו – בשבילנו.
אמנם, זה לא הפעם הראשונה שנרשמת התערבות בפרס ישראל. לדוגמה: ב-2017 מנע שר החינוך נפתלי בנט את פרס ישראל מיאיר גרבוז לאחר שהאחרון נאם נאום גזעני ומסית נגד "מנשקי הקמעות והמזוזות" – רצה לומר: דתיים. חמש שנים לאחר מכן, שנת 2022 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מבקשת לשלול את פרס ישראל לפרופ' גולדרייך: "אדם שקורא לחרם על מוסד אקדמי ישראלי לא ראוי לפרס ממלכתי". אך בג"ץ הפך את החלטה והזכיר לה: ישראל עדיין דמוקרטית. עם זאת, שר החינוך שלנו רואה את חבריו השרים שוברים שיאים שליליים בכל תחום, ומבקש גם הוא לשבור שיא שלילי בתחומו.
חשוב להבין ממי שר החינוך שלל את הפרס (ואז חזר בו): אייל ולדמן, יזם ואיש עסקים שחוץ מלהכניס מאות מיליוני שקלים למדינה ולייצר מקומות עבודה, הוא עשה מה שרשויות המדינה לא עשו ואולי גם לא יעשו. ב-2013 העסיק ולדמן 200 עובדים פלסטינים משכם, עזה, חברון ורמאללה בחברות ההייטק שהקים. ולדמן נבחר בשנת 2018 ל"מוביל תעשייה עולמית". ולדמן גם הקים פורום לשילוב נשים חרדיות בהייטק ושילב כ-2,500 נשים חרדיות בתעשיית ההייטק. זה הבן האדם, שוזר את הפסיפס הישראלי ותורם להתפתחות ולהון האנושי. ולדמן, הוא גם אב שכול שאיבד את בתו בפסטיבל "נובה" ב-7 באוקטובר. התרומה שלו למדינה ולאזרחים היא תרומה ששר החינוך לא יוכל לה לעולם.
מעבר לכך, שלילת פרס ישראל מולדמן שולחת מסר מאיים לאזרחי ישראל ופוגעת בליבת הערכים הדמוקרטיים של ישראל ובעקרונות חופש הביטוי. במילים אחרות, קיש אומר לאזרחי ישראל: מי שיבקר את הממשלה ואת היושב בראשה – לא יקבל פרס ישראל. וזה הוא תקדים מסוכן מאוד שעלול לערער את שלמות פרס ישראל, ובהמשך גם את המרקם התרבותי והאינטלקטואלי של האומה. תמיכתו של ולדמן במחאות נגד הממשלה היא מימוש מלא של חופש הביטוי, זכות יסוד בחברה דמוקרטית. התיקון הראשון בדמוקרטיה הגדולה בעולם. אם באמת היה קם הדבר, ואיל ולדמן לא היה מקבל את הפרס, אזרחי ישראל היו מבינים כי חופש הביטוי שלנו הוא בסכנה. כשולדמן יקבל את הפרס נדע שחופש הביטוי שלנו ניצל.
בשלילת הפרס מולדמן, ישראל עומדת במצוקה, מתמודדת עם הבחירה בין שמירה על האידיאלים הדמוקרטיים שלה או גלישה למציאות שבה קונפורמיות פוליטית עם השלטון הופכת לקריטריון לקבלת פרס ישראל. לאייל ולדמן מגיע הפרס לא רק כאות לארון הגביעים האישי שלו, אלא כמגדלור למחויבותה המתמשכת של ישראל לחדשנות. ולדמן הוא הפרס שלממשלת ישראל הנוכחית לא מגיע לקבל. העם זקוק לעוד חלוצים כמו ולדמן, המעזים לחלום ולעשות, ומעצבים עתיד המשקף את מיטב ערכיה של ישראל. בנקודה קריטית זו, השאלה היא לא רק על פרס, אלא על סוג ישראל שאנו שואפים להיות.