בצד השני של כדור הארץ: השגרירים החדשים של ישראל

כשהלילה היה יורד על הכפר שבו חיית במדינת מלוואי, הייתי מתגעגעת לאלומות האור שהיו חודרות לבית במהלך היום השמשי. זולת שעתיים בודדות לא היה לנו חשמל בדומה לבתים אחרים בכפר והייתי צריכה להתרגל לחיים בעלטה. המציאות הזאת ליוותה אותי במהלך המסע שלי באפריקה ב-2017, אז יצאתי להתנדבות באפריקה. הצטרפנו לקהילת מתנדבים מקומיים שמחזיקים ומתחזקים מרכז קהילתי, ולאורך כל התקופה התרוצצו בראשי שאלות בנוגע לסיבות שבגינן הגעתי. האם קיבלתי החלטה נכונה? אולי אני עושה רע למישהו? אולי פגעתי בעצמאות וביכולות של האנשים בכפר? האם תרמתי או חלילה פגעתי בתדמית של ישראל? האם הצלחתי לחולל שינוי? אני לא בטוחה שיש תשובה לכל השאלות האלה, אבל הן מלוות אותי זה זמן רב, וזו סיבה מספיק טובה כדי לשוחח עם כמה מתנדבים ישראלים כדי להבין את המקום שלהם בתוך עולם ההתנדבות ביבשת.

כאשר אנו חושבים על תחזוק היחסים בין ישראל למדינות העולם, הדמויות הראשונות שעולות בראשנו הן של שגרירים ודיפלומטים – ואכן יש להם תפקיד חשוב. אבל האם גם אלו שאינם דיפלומטים יכולים לקדם את היחסים בין ישראל לאפריקה? לסגן שגריר ישראל בקניה אייל דוד, יש תשובה ברורה: "לא רק דיפלומטים יכולים לקדם את היחסים, צריך להתרגל לעבוד לצד דיפלומטיה חדשה. אנחנו נושאים את הדגל ואנחנו הנציגים הרשמיים של מדינת ישראל אבל קידום היחסים יכול להיעשות בהמון תחומים. למשל תחום ההתנדבות. אני תמיד אומר למתנדבים שאנחנו פוגשים, אנחנו שגרירים ויש לנו את הטייטל הרשמי, אבל המתנדבים, הישראלים שמראים את הפרצוף היפה של המדינה ועושים פעילויות מדהימות – הם שגרירים בשטח, רק בלי הטייטל".

סוגיית המתנדבים היא מורכבת ואף שנויה במחלוקת. אומנם יש לה חשיבות גדולה ורבה כמו שאמר אייל דוד וההשפעה על היחסים של ישראל עם מדינות שונות ביבשת עוברת גם דרך מתנדבים. אולם, מהו הערך הממשי של פעולות ההתנדבות? האם היא מביאה לחיבור אמיתי, לתהליך של סוציאליזציה הדדית? האם ההשפעות של התנדבויות במדינות עולם שלישי לא חד כיווניות בלבד? האם האדם הלבן יוצא להתנדב מתוך נקודת מוצא שהוא 'בא לשנות ולהציל את העולם'?

"הלכנו על התנדבות שהיא מאוד לא פורמלית, באמת חווינו את החיים מנקודת המבט של האנשים עצמם ולמדנו את המקומיים, סיפרה ל"שומרי הסף" רוני וינטרוב, בת 25 מתל אביב, שהתנדבה במלוואי. "גרנו עם המקומיים וניסינו להשתלב בפעילות קיימת". יחד עם זאת, אומרת רוני: "אני חושבת שלהיטמע באופן מלא בתרבות שלהם, או באופן שבו הדברים מתנהלים עשוי גם להיות בעייתי כי יש איכויות שכן ניתן ללמד לדעתי. דברים שאפשר לייעל. לא הייתי מכתיבה את השינוי, אבל אני חושבת שצריך למצוא איזון".

"אני חושבת שכשהייתי שם הייתי רוני אחרת. כלומר, זה מראה עד כמה שכשאנחנו בסביבה מסוימת ובתרבות מסוימת אנחנו אנשים שונים. מצד שני יום אחרי שחזרתי לישראל, לתנאים, לערכים ולתרבות המקורית, חזרתי להיות בדיוק אותה הרוני שהייתי לפני".

שלוש רגליים להתנדבות 

גם לניר להב, שניהל בעשור האחרון את היחידה לאקטיביזם בסוכנות היהודית בישראל והקים את אחד מהפרויקטים הגדולים והממוסדים ביותר של מתנדבים ביבשת, היו תובנות חשובות להציע. לדבריו, פרויקט 'תן' – מערך אדיר של מתנדבים מטעם הסוכנות היהודית במספר מדינות בעולם, ובכלל זה באתיופיה ובגאנה  – עומד על שלוש רגליים:  הראשונה, הרגל המקומית: "אנחנו רוצים להיות משמעותיים, להתחשב בצרכים המקומיים, להביא את הערך מוסף שלנו ביחד עם עמותות מקומיות". השנייה, המתנדבים עצמם אשר ההתנדבות הארוכה היא חוויה של שנת חיים עבורם ולזה יש ערך עצום. לדבריו, התנדבות שמבוססת על למידת המקום הופכת את התהליך ליותר משמעותי –  "העבודה בשטח תהיה יותר טובה וככל שהעבודה בשטח היא יותר מעמיקה גם הלמידה תהיה יותר משמעותית". הרגל השלישית היא רוח ההתנדבות: "המטרה היא שההתנדבות תהווה טריגר, שהמתנדבים יחזרו למדינות שלהם וימשיכו עם החיידק האקטיביסטי הזה".

בעידן שבו התנדבויות הן דבר שכיח לצד התעצמותן של רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות שבהן אזרחים וארגונים שומרים על קשרים עם אזרחים במדינות שונות, התפקיד המסורתי של הדיפלומט עובר שינוי מהותי ודיפלומטים לא רשמיים משולבים גם הם בהליך הייצוג של  המדינה. דעתי האישית היא כי ההתנדבויות הן נכונות וטובות כשהן נעשות באופן לא שיפוטי, ללא תחושת עליונות ובעיקר בהמון סבלנות. הקשרים בין המדינות  -הפורמליים ולא פורמליים – הם חשובים, מועילים ובעיקר עוזרים לנו להעריך את מה שיש לנו תוך כדי מתן עזרה. וכמו שאמרה לי רוני: "הדרך לשינוי היא במציאת שפה משותפת בראש ובראשונה, וגם זה לוקח זמן".

לסיום, התחושה שלי היא שההתנדבות היא מצב של WIN -WIN. החוויה שלי, כמתנדבת, הותירה בי חותם עמוק ויצרה שינוי במי שאני.  האנשים שבביתם התנדבתי, זכו להכיר אנשים מעולם אחר, בעלי יכולות אחרות, שלא היו מצליחים להכיר ללא הטרנד ההתנדבותי שלשמחתי פורח במדינות רבות.