"היא ירדה על הספר שלי בשידור חי, והיא לא תיארה לעצמה שאגיב ככה"
ענת לב אדלר תמיד אהבה לכתוב, אבל רק אחרי שנים היא העזה לחבר את הרומן הראשון שלה. למרות כתיבה עיתונאית ענפה ומיומנות רבה בעריכה – לקח לה זמן רב להעריך את עצמה בתור סופרת. אבל היום, חרף ביקורת שנמתחת לעתים, היא לא מרגישה צורך להתנצל או לספק הסברים לאף אחד. הדרך של ענת לב אדלר – עיתונאית שרצתה להיות סופרת והגשימה חלום
- 16 בדצמבר 2021
- 0
זה נמשך דקות ספורות בלבד, אבל ההלם שאחז בענת לב אדלר, סופרת ועיתונאית "ידיעות אחרונות", במהלך המתקפה על ספרה בשידור חי נצרב בתודעתה ומאז לא מרפה. זה קרה בתכנית הרדיו של ורדה רזיאל ז'קונט. "היא התחילה לדבר על הספר והכתיבה שלי, ובשלב מסוים פשוט הרגשתי שהיא לא מפסיקה לקטול אותי בהערות על הספר ועל הכתיבה שלי", היא משחזרת בשיחה עם "שומרי הסף". "ידוע שלא תוקפים ככה בשידור חי, אבל לקחתי אוויר ואמרתי דברים קשים".
"השבתי לה תחילה שהכל בסדר, כי אם גרמתי לאישה בת 80 לבחון את עצמה בגלל קריאת הספר, אז זה טוב. ומעבר לזה – מובן שהיא לא תבין את נפש הגיבורה משום שהיא בת 80 והדמות רק בת 50. ואם יש לה מה לומר על השפה שבה השתמשתי זה לא בגלל שהיא מוגזמת אלא שהכלי שלה קטן מדי להכיל אותה".
אבל החשש שמא הגזימה בתגובה שלה ואולי הייתה צריכה לעדן אותה התפוגג מהר מאוד. "היא אמרה לי שהיא מעריצה אותי. היא טענה שכל אחת שהייתה מקבלת ביקורת כזו חריפה הייתה בוכה, אבל אני השבתי לה מלחמה שערה. גם לא הייתה לי סיבה לבכות, ידעתי שיש לי מוצר טוב. אבל אני מודה שאם זה היה קורה בספר הראשון הייתי מתערערת. היום כבר יש לי את הניסיון ואת הביטחון".
לב אדלר (52), נשואה לאם לשניים, לא תמיד הייתה סופרת. למעשה, במשך שנים היא הרגישה שהיא צריכה להוכיח את עצמה מבחינת יכולות הכתיבה והאפשרות לספר סיפור חרף מיומנות רבה בכתיבה עיתונאית וניסיון ממושך של שנים. אחרי שירות במשרד הביטחון היא החלה להתנדב ב"ראש אחד", עיתון הנוער של ידיעות אחרונות, עד שחלפה שנה והחלה גם לקבל על זה משכורת. כמו בסיפור סינדרלה קלאסי, היא הפכה מילדה צעירה ונלהבת שמוכנה לעבוד בחינם – לעורכת הראשית של העיתון תוך 6 שנים בלבד.
בהמשך החלה לעבוד במוספי העיתון הארצי וכתבה טור ב-ynet. תחילת דרכה כסופרת הייתה דווקא בסדנה של הסופר אשכול נבו והמשוררת אורית גידלי. "הבנתי שלמרות שאני עיתונאית המון שנים, חסרים לי הרבה מאוד ידע, כלים ובעיקר ביטחון עצמי. בשיעורים לראשונה התחלתי להקריא את תוצריי וקיבלתי משוב, ורק אז הבנתי שאני יודעת לספר סיפור".
לדבריה, ההבדל בין כתיבה עיתונאית לכתיבת רומן טמון בחופש שמאפשרת הספרות. "בכתבה עיתונאית אי אפשר לבחור באיזו שפה להשתמש, וגם חייבים להתבסס על עובדות. בספר אפשר לתת לדמיון להפליג", היא אומרת.
"הוצאתי מאז 10 ספרונים, שני ספרי רומן ואחד מהם, "כותבת ומוחקת אהבה" – הפך לרב מכר ומכר מעל 40 אלף עותקים". אלא שהדרך של לב-אדלר לא הייתה קלה מההתחלה. "לאחר שכתבתי את הטיוטה לספר, שלחתי את כתב היד להוצאה. העורכת החזירה לי אותו ואמרה שהיא לא רוצה להרוס את שמי הטוב, ושהיא לא תעמוד מאחורי הוצאת הספר. זה שבר לי את הלב אבל החלטתי לא לוותר ושלחתי את הספר למנכ"ל ידיעות בעצמו. הוא קרא את הדברים ואמר שלא רק שהספר יצליח, אלא שהוא גם יהיה רב מכר".
כיום, כשהיא כבר בת 52, ומאחוריה שנים רבות של כתיבה, היא נשאלת מה החלום הבא שלה. אבל אחרי שהגשימה חלומות רבים והגיעה למקום שבו רצתה להיות, היא משיבה בפשטות: "פשוט רוצה להינות מהחיים ושכולם יהיו בריאים. שיהיה לי כיף ושמח, לא צריכה יותר מזה".