להסתכל להם בעיניים: החולים שמרגישים שהמדינה פגעה בהם

בשלב מסוים בריאיון חנה קולר נאנחת. הזיכרונות מהתקופה שבה בנה ידידיה סבל מפרכוסים ומהתקפים בלי פתרון ברור מקשים עליה לדבר, אבל היא מבינה את החשיבות. במשך שנים רבות אושפז ידידיה פעמים רבות, עד שגילו במשפחה שקנאביס רפואי מועיל לו, ומרגיע את ההתקפים. הסיפור שלו התפרסם בקיץ 2019 בעקבות סרטון ויראלי שפרסמה אמו ושהגיע לצינור, ובו תיעדה את ההתקפים שידידיה עובר כשהוא לא מקבל קנאביס, או לא מקבל את המינון שמרגיע אותו.

"אי אפשר היה לדעת מה את מקבלת וכמה נכונות הרמות השונות של החומר", היא מספרת ל"שומרי הסף" על הרפורמה של משרד הבריאות ששינתה את מקור אספקת החומר, דבר ששיבש גם את הטיפול של ידידיה. "נוסף על כך, הרבה מהוויד היה מלא בעובש בגלל שלא היה מטופל כראוי. למעשה, קיבלתי בעצמי חבילות של תפרחות מלאות בעובש, ונאמר לי שאי אפשר להחזיר אותן כי הן פתוחות, ואפילו כשהצעתי לפתוח מולם שיראו שיש בזה עובש אמרו שאי אפשר".

בשלב מסוים החליטה חנה לעבור עם בנה לארה"ב על רקע הקושי שלה להשיג שמן קנאביס לבנה בישראל. "היו פעמים שלא היינו מקבלים כלום, לפעמים רק חצי מינון, ולפעמים רק כמה בקבוקונים". לטענתה, עם החלת הרפורמה חל כאוס גדול. חברות הקנאביס הוותיקות העדיפו לייצא את התוצרת שלהן בגלל רגולציות חדשות שהטיל עליהן משרד הבריאות במסגרת הרפורמה. נוסף על כך, היו עתה מטופלים שאת תרופותיהם יכלו לקבל רק דרך בתי המרקחת המורשים ולא דרך החברות שקיבלו מהן עד עתה, והדבר יצר עיכובים רבים.

רפורמה – לטובת מי?

בכתבה שפורסמה לאחרונה במדור הבריאות של N12 הוצגו הדרכים לקבלת רישיון לקנאביס רפואי. מהמחלות המוכרות לצרכי טיפול, הרופאים שנותנים את הרישיון ואפילו בתי המרקחת שמספקים קנאביס רפואי, כולם מופיעים באותה כתבה שהיא מעין מדריך לביורוקרטיה שבהשגת היתר רפואי לשימוש בצמח הקנאביס. אך האם זו אכן המציאות? האם הדרך להשגת קנאביס רפואי רצופה רק בכמה פרוצדורות מנהליות או שמא על המטופלים החפצים בתרופה, לעבור תלאות כדי להשיגה. חרף הקורונה, מצליח השיח סביב קנאביס ולגליזציה להישאר רלוונטי כל הזמן. בשל כך יצאנו לבחון מהי נקודת מבטם של המטופלים בעניין הרפורמה, הלגליזציה והחקיקה.

איכות ירודה במחיר גבוה

בעשור האחרון עלתה המודעות לסגולות הקנאביס בהתמודדות עם כאבים ותסמיני מחלות שונים כמו קרוהן, סרטן, טורט ועוד. בימינו המחקרים על אודות סגולותיו של הצמח על זניו השונים ממשיכים, ומביאים לתגליות חדשות בעולם הרפואה. בישראל, קנאביס נמצא תחת פקודת הסמים המסוכנים, ולכן אסור בשימוש על פי חוק, אך חולים מסוימים הוחרגו מהחוק והותרו בשימוש עם רישיון. בשנת 2019 החלה רפורמת הקנאביס הרפואי שתכליתה הייתה שיפור השירות והנגישות של חולים לקנאביס. מאז החלה, מחאות רבות, ברשת בעיקר, קמו נגד הרפורמה בטענה שהיא פוגעת בחולים ולא מועילה להם.

הבעיה הראשונה והמרכזית הייתה הפגיעה שיצרה הרפורמה באיכות התרופות שקיבלו המטופלים. ע', המתמודד עם מחלה ראומטית ומטופל בקנאביס רפואי, שיתף אותנו בתחושותיו לגבי הרפורמה: "הם פגמו באיכות הסחורה כך שהורידו לפי הרפורמה את אחוזי החומר הפעיל". לטענתו, הוגדרו מחדש קטגוריות של קנאביס רפואי עם אחוזי החומרים הפעילים, thc ו-cbd, ברמות נמוכות מאיכות החומר שקדם לכך, לעתים נמוך יותר מפי שניים. "היו זמנים שבהם הספקים גידלו סחורה טובה יותר מהשוק הירוק בגלל שימוש בגננים מקצועיים, היום (לאחר הרפורמה) זה ההפך. הנחיות משרד הבריאות פוגמות באיכות הצמח ומצד שני המקצוענות בקרב גנני השוק הירוק התעצמה". נוצר למעשה מצב אבסורדי שבו דווקא הקנאביס המפוקח, שגדל וטופח על ידי גורמים מוסמכים ומקצועיים פחות איכותי מגידולים לא מקצועיים שנמכרים באופן לא חוקי.

החלת הרפורמה פגעה גם בכיסם של המטופלים. לפניה המחיר היה קבוע ועמד על 370 שקלים בכל חודש לכל מינון וזן. כיום טווח המחירים עלה ועומד על כ-300-200 שקלים ל-10 גר' בלבד. אם נוסיף לכך את העובדה שרמת החומרים הפעילים ירדה, יוצא שמטופלים נאלצים לשלם מאות ואלפי שקלים בשביל להשיג את התרופה שעליה שילמו בעבר רק כמה מאות שקלים בודדים אחת לחודש.

למרות מגרעותיה, שינוי חיובי שבכל זאת הצליחה לייצר הרפורמה היה באופן הנפקת הרישיון שעבר לידיהם של רופאים מורשים. כיום יש כ-100 רופאים בעלי הסמכות להנפיק רישיונות לקנאביס רפואי, חלקם פרטיים וחלקם פועלים במסגרת קופות החולים.

לוחם המחתרת

מאבקם של המטופלים בקנאביס רפואי הביא אנשים שונים להפוך אקטיביסטים. אחד הפעילים הבולטים למען רווחתם של המטופלים בקנאביס רפואי הוא שלומי סנדק. שלומי, פעיל למען הלגליזציה, מנהל את ההסברה של עץ הדעת – המרכז לקנאביס רפואי, וממקימי מפלגת עלה ירוק. כיום הוא מטופל בעצמו בקנאביס רפואי ומקדיש את כוחו ומרצו לסייע למטופלים אחרים שידם אינה משגת בשל הביורוקרטיה. בפעילותו למען החולים בסיוע ישיר ובהסברה רואה שלומי שליחות של ממש.

"עד לא מזמן הרגשתי קצת כמו לוחמי המחתרת שעזרו לפליטים יהודים להתגנב ארצה מתחת לאפם של הבריטים. הפליטים הם החולים, הבריטים הם פקידי משרד הבריאות. היום, מאחר שיש רופאים שרושמים קנאביס, תהליך קבלת הרישיון הפך להיות הרבה יותר קל ונגיש".

למרות שתהליך קבלת הרישיון נעשה קל יותר, עדיין ישנם מקרים יוצאי דופן. חולים רבים שסורבו על ידי היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) האמון על הגדרת הזכאות, פנו לשלומי בבקשה לסיוע. כך היה עם בחור בשם א' הסובל מכאבים קשים וממצב בריאותי ירוד ובעל רישיון לקנאביס רפואי. לאחר שפנה א' במכתב ליק"ר, שבו ביקש שתאושר לו העלאת המינון בטענה שהכאב בלתי נסבל, הוא נדחה על ידם בצורה מזלזלת ובוטה. לאחר שפנה לשלומי לעזרה אושרה בקשתו: "שלחתי את התמונה של הבחור פלוס מכתב הסירוב ליק"ר וכתבתי בטוש גדול: האם אתה רוצים את זה בתקשורת"? כעבור 4 שעות הבקשה אושרה".

עמותת הקנאביס הרפואי היא גורם נוסף הנלחם למען רווחתם של מטופלי הקנאביס הרפואי. העמותה הוקמה ב-2016 על ידי ולמען המטופלים בקנאביס רפואי. מטרתה של העמותה היא סיוע לחולים בהליך השגת הרישיון הן בהיבט ביורוקרטי והן בהיבט משפטי. בימים אלו נאבקת העמותה בבג"ץ לאחר שהגישה עתירה נגד היק"ר ומשרד הבריאות כדי לעצור את מחדלי הרפורמה.

הדרך להשתחרר מהפקק שנוצר היא לגליזציה מוחלטת

נראה ששאלת השאלות היא מדוע חלה הרפורמה מלכתחילה? הרי מדינת ישראל הייתה מהראשונות להבין את הפוטנציאל הרפואי של צמח הקנאביס, ואף השכילה להתירו לשימושים רפואיים. מטרת הרפורמה הייתה לסייע לחולים ולהבטיח להם איכות ומחיר נוח בפיקוח המדינה, אז מה השתבש בדרך?

השיח הביקורתי בעניין הרפורמה הוא שיח נוכח ביום יום כמעט בכל זמן. אמנם לא נראה שהעניינים ממהרים להשתנות, אך הנושא מסרב לרדת מסדר היום הציבורי. דעתם של החולים והמטופלים בקנאביס שעמם שוחחנו אינה חד משמעית בנוגע למחדל. ע' מאמין שמדובר בקשרי הון שלטון: "היום הם, המקורבים, מרוויחים מזה הון. כל מי שבעסק יש לו קשרים". גם חנה קולר אמו של ידידיה הציגה זווית מעניינת בנוגע למניעים שמאחורי הרפורמה כשטענה שרגולציה בעייתית, שקבעה את בתי המרקחת המורשים למכירת קנאביס כמונופול, פגעה באיכות הקנאביס הרפואי. "כל החברות הפרטיות היו צריכות מעתה למכור אליהם באופן שבו כמעט לא יכלו לעשות רווח. כך הייצוא הפך רווחי יותר לאותן חברות ונוצר מחסור של קנאביס בארץ".

נראה שקיימת מידה גדולה של חשדנות סביב המניעים לרפורמה, במיוחד בשל העובדה שברוב המקרים היא רק הרעה את מצבם של חולים רבים. אך נראה שישנם גם סקפטיים שלא ממהרים רק להפנות אצבע מאשימה. "אולי אני נאיבי אבל אני באמת מאמין שיובל לנדשפט, מנהל היק"ר, פועל מתוך כוונות טובות ואכן רואה את טובת החולים אל מול עיניו", טוען שלומי סנדק.

דבר אחד שבו קיימת תמימות דעים הוא הפתרון. לגליזציה מלאה מסתמנת כאקט היחיד שאותו יקבלו החולים, העמותות מטעמם והפעילים למען הקנאביס. "רק לגליזציה תפתור את כל הבעיות כי ברגע שיהיה ניתן לגדל חופשי השוק יקבע את המחיר והאיכות", טוען ע'. שלומי גם הוא רואה בלגליזציה את הצעד שישנה את התקיעות שבה נמצאים החולים המנסים להשיג קנאביס רפואי: "הדרך להשתחרר מהפקק שנוצר היא לגליזציה מוחלטת. היא צריכה לבוא או מהכנסת, כחוק, או מבית המשפט העליון".

לא ניתן להישאר אדישים לסיפורים שעולים שוב ושוב. בין אם בסיפורו של ידידיה או בעבודתו של שלומי, המציאות טופחת על פני הציבור בישראל בכל פעם מחדש – רפורמת הקנאביס לא עובדת, והיא אף מתסכלת את החולים. לרפורמה היה הפוטנציאל לחולל שינוי משמעותי לרווחתם של המטופלים בקנאביס רפואי, אך משהו השתבש בדרך. עדויות החולים חושפות תמונה של מחדל ששורשיו מגיעים עד למסדרונות משרד הבריאות והכנסת שאחראיים על הרפורמה. נותר רק לקוות שקולות המחאה והתחינה של חולים רבים ייענו, ושתבוצע חקיקה רצינית שתביא לביטול הרפורמה ולשחרור הצמח.