אחד הדברים שאנחנו, הישראלים, אוהבים לומר על המדינה שלנו, הוא שישראל היא מדינה דמוקרטית. וזה נכון. אולם יחד עם זה, חשוב שנזכור תמיד שדווקא לדמוקרטיה הישראלית יש מספר נקודות חולשה, שמחייבות ביקורת ופיקוח של גורמים החיצוניים למערכת. גורמים אלה עושים שימוש בכלים הדמוקרטיים שנותנת להם המדינה על מנת לשמור עליה כדמוקרטיה משגשגת –  תפקידה הראשון במעלה של החברה האזרחית. במדינת ישראל הנפלאה שלנו, יש חברה אזרחית חזקה ומעורבת.

אם נביט לרגע על המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, נגלה כי בניגוד ללא מעט דמוקרטיות בעולם, אצלנו אין חוקה, אין שני בתי נבחרים, ראש הממשלה אינו מוגבל בקדנציות – וגם הפרדת הרשויות שלנו, שהיא סממן מובהק למשטר דמוקרטי, לא באמת מופרדת.

בהסתכלות מעמיקה על היחסים שבין הכנסת לבין הממשלה שלנו, ובייחוד בעשורים האחרונים, נבחין כי בניגוד לדמוקרטיות בהן קיימת הפרדה מוחלטת, במדינת ישראל התמונה מעט שונה. נתחיל בכך שהכנסת למעשה מרכיבה את הממשלה אשר העומד בראשה ומרביתם המוחלט של שריה מכהנים במקביל לתפקידם בממשלה כחברי כנסת ללא יכולת תמרון, המצביעים במליאה אולם אינם לוקחים חלק בפעילות הפרלמנטרית האמיתית. לאחר שהכנסת איבדה למעשה את היכולת המרכזית שלה לפקח ולרסן את הממשלה, לאחר תיקון חוק יסוד הממשלה בשנת 1992, שאפשר בחירה ישירה, ועל הדרך פגע ביכולת הכנסת להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון, החלה עליית כוחה של הממשלה אל מול הכנסת. לצידה עלה גם כוחו של בית המשפט כמרסן הממשלה ומגן הכנסת – אשר רבים מחוקיה הם תולדה ישירה של עבודת הממשלה דרך הזרוע הארוכה של ועדת השרים לענייני חקיקה.

בתוך מארג הרשויות הזה, צמחה בישראל בעשורים האחרונים "רשות" נוספת, רביעית אם תרצו, היא החברה האזרחית. אותה רשות נמצאת בתווך שבין שלוש הרשויות האחרות, בצומת המרכזי המחבר ביניהן. בד בבד עם פתיחת שעריו של בית המשפט העליון ועליית קרנו של העותר הציבורי, וביחד עם ההבנה של גורמים בחברה האזרחית כי מתחת לאפם נחטף המחוקק על ידי קבוצות לחץ מאורגנות, ובעלי אמצעים המפעילים גדודי לוביסטים שמפרים את האיזון שבין האינטרס הציבורי לאינטרס הצר של שולחיהם – אנו חוזים בשנים האחרונות בעוד ועוד ארגוני חברה אזרחית המשמשים ככלבי השמירה – לא של הדמוקרטיה – אלא של כלבי השמירה שהדמוקרטיה מינתה לעצמה מתוך השיטה. מוודאים כי הרגולטורים השונים, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה ורשויות נוספות מבצעים את עבודתם נאמנה, ומקפידים על ניהולה התקין של מדינת ישראל.

ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון אשר קוצרים הישגים אזרחיים משמעותיים בבתי המשפט – החל מעתירות חופש מידע המקדמות שקיפות ברשויות, וכלה בבג"צים משמעותיים המעגנים נורמות שלטוניות (כבג"ץ דרעי האוסר על שר לכהן תחת כתב אישום), ונורמות אזרחיות (בג"ץ ההפגנות בפתח תקווה שעיגן את חופש ההפגנה והמחאה בישראל) – לצד עבודה פרלמנטרית מרשימה (חוק הריכוזית, חוק הלוביסטים וחוקים נוספים).

החברה האזרחית, על שלל ארגוניה, חיה ובועטת במדינת ישראל. אומת הסטארט אפ יכולה להיות גאה ביצוא לא רק של טכנולוגיה, אלא גם של שורה מפוארת של ארגונים ואזרחים העמלים יום יום בשמירה על המנהל התקין, איכות השלטון והדמוקרטיה בישראל. לחברה האזרחית הישגים מפוארים בתחום המשפט, אבל גם בחינוך ובהסברה ובעיקר בהעצמת הציבור בשאיפה לייצר עוד ועוד מעורבות חברתית של ממש, ונקודות השפעה אמיתיות לאזרח הפשוט – כגורם מפקח ומבקר, ובעיקר מודע לתפקידו החשוב בחברה הישראלית.

(נצפה 256 פעמים, 1 צפיות היום)