איך עושים חדשות בימי קורונה? | מאחורי הקלעים של חדשות 12 ו-N12
בסוף שבוע אחד באמצע חודש מרץ אשתקד הבינו אנשי החדשות שהכול צפוי להשתנות בשבועות שיבואו. התדרוכים ממשרדי הממשלה דיברו על סגר כללי, לראשונה זה עשרות שנים, ולוח השידורים התמסר לדיווחים על אודות הקורונה בלבד. הציבור הישראלי נצמד למסכים ולאתרי החדשות, ונחשף לסדר יום שהיה לו זר עד אותו הזמן. המציאות החריגה הובילה גם לשינויים בעבודת העיתונאים – בשטח ובדסק. אילו החלטות התקבלו, למשל, במערכת של אתר N12 שבדיוק באותו הזמן הושק? ואיך כתב המשטרה הוותיק משה נוסבאום הסתגל למציאות החדשה שנכפתה עליו ושינתה את האופן שבו מסקרים אירועים?
- 10 במאי 2021
- 2
רעידות אדמה, אסונות, משברים מתמשכים ואירועי מדיה גדולים: לא מעט אירועים יוצאי דופן סוקרו בתקשורת הישראלית, אבל ניכר שמשבר כמו התפרצות מגפת הקורונה בישראל ובעולם הפתיע גם את עורכי החדשות המנוסים. זה לא היה רק האירוע עצמו, שלא הסתיים עד עתה, אלא העובדה שהחיים של כלל אזרחי המדינה השתנו מקצה לקצה. מאות אלפים פוטרו או הוצאו לחל"ת, אסור היה לצאת מהבית, בתי החולים התמלאו – וכך, עולם התוכן של התקשורת – שעסק בעיקר בנושאים מדיניים, פוליטיים וביטחוניים – התחלף באחת לבריאות ואפידמיולוגיה בלבד.
על מנת להבין איך זה בא לידי ביטוי בפועל ובעבודת העיתונאים במבט לאחור, שוחחנו עם שני אנשי תקשורת משמעותיים בחדשות 12 – משה נוסבאום, הכתב לענייני משטרה, ועידן דוייב, ראש דסק החדשות ב-N12.
באופן מעניין גילינו שאפילו שני עיתונאים שעובדים באותו כלי תקשורת חוו את השנה האחרונה ומעריכים את השפעות המשבר על התקשורת באופן מאוד שונה.
נוסבאום: "ההשפעה אינה דרמטית"
"יש השפעות בשוליים", קובע נוסבאום באופן מפתיע כשאנחנו שואלים איך עולם התקשורת הושפע מפרוץ המגפה. נוסבאום ממשיך לחזק את טענתו: "ההשפעות אינן דרמטיות, ככלל – לא ראיתי שינוי כלשהו בעולם התקשורת, לא בזו האלקטרונית ולא בכתובה". לדבריו, הראיה לכך היא העובדה שלוח שידורי החדשות של ערוץ 12 נשאר כמו שהוא, זולת מהדורת שלוש (15:00) עם עופר חדד, שהתווספה.
השינויים המהותיים יותר חלו, לדבריו, דווקא בעבודת הסיקור עצמה. היכולת לסקר אירועים בגלל סכנת הידבקות צומצמה וניתנו הגבלות שונות בעקבות השתייכותו לקבוצת סיכון. אלא שכעת, עם הצלחת מבצע החיסונים וסיום הסגרים – גם בעבודה הזו יש חזרה לשגרה.
"אי הגעה לשטח עלולה לפגוע באמינות, כי אני נאלצתי לסמוך ולהסתמך על דיווחים שאחרים ראו וצילמו ולא תמיד היו לי את הכלים לבחון ולבדוק את האמיתות והמהימנות שלהם", נוסבאום ממשיך. "לכן השאיפה שלי היא להגיע למקום, להתרשם ממקור ראשון ולא לסמוך על אחרים. היום אין לי כבר יותר מגבלות ואני יכול לעשות את זה".
דוייב: "התקשורת עברה למצב חירום, ההשפעה גדולה"
אמנם משבצת אחת בלבד נוספה ללוח השידורים של ערוץ 12 ונותרה עד היום (למרות שבתקופת הסגר הראשון היה גם משדר לילה ותוכניות רבות אחרות כגון גיא פינס הופקעו לטובת המהדורה המוקדמת שהתארכה), אבל לדעת דוייב, ראש דסק החדשות באינטרנט שאחראי על התוכן שעולה לאפליקציה ולאתר N12, לא רק המספר חשוב אלא התוכן עצמו. התקשורת סיקרה את מגפת הקורונה לאורך היממה כולה, וכמעט שלא נגעה בנושאים אחרים. הנושא היחיד שהצליח לדחוק את פתיחת המהדורה הוא הקמת ממשלת האחדות בין נתניהו לגנץ, וגם הממשלה הזו קמה על בסיס המשבר הבריאותי יוצא הדופן.
"התקשורת עברה למצב חירום, למתכונת מלחמה", מספר דוייב. "ובניגוד למלחמה, שם אנחנו לצערי מנוסים בסיקור שלה – אף אחד לא באמת ידע איך מסקרים או מפרשנים מגפה עולמית עם השפעה עצומה על אורח החיים בארץ, זה דבר שנבנה לאט לאט לאורך הימים".
יש לזכור, אומר דוייב, שאפליקציית N12 הושקה זמן קצר מאוד לפני שהחולה הראשון אובחן בישראל. עם התפשטות המגפה בארץ זינקו גם הכניסות לאתר וצריכת החדשות עלתה באופן דרמטי. צ'אט הכתבים, המוצר והמותג החדש שמספקת האפליקציה, יצר אינטראקציה בין הכתבים לקוראים, ואנשים נכנסו אליו לאורך כל היום להתעדכן במה שקורה.
לדבריו, ההבנה הייתה שצריך לספק לקוראים מידע שימושי משום שהחיים שהם הכירו השתנו לחלוטין. "הצורך העז של הקוראים במידע על אודות הקורונה הביא אותנו לתת לזה מענה ורכבנו על גל הביקוש הזה באמצעות התוכן שסיפקנו באתר", הוא מספר. "הפצנו בעיקר מידע על המגפה – אייטמים כמו שאלות ותשובות שיש לאנשים והם רוצים מענה, סיקור של מה שקורה במדינות אחרות, סיקור על אודות התסמנים הפופולריים של החולים, מה ההנחיות המדויקות של הממשלה ואיך זה משפיע עליהם. הסיקור התמקד אך ורק במגפה, והיו ימים בחודשים הראשונים ש-90% מהסיקור היה קורונה, והשאר נדחק הצידה".
דוייב מרחיב על אנשים שהפכו לסמלי המגפה כמו פרופ' גבי ברבש, שהופיע מדי יום על המסך במהדורות, ומדענים נוספים, כגון גליה רהב וערן סגל, שתיווכו עבור הציבור את המידע הרפואי והסטטיסטי. הפיכה לסמל מתאפשרת לדבריו במצבי חירום כגון מלחמה, כשאחוז ניכר הציבור יושב מול הטלוויזיות, וצופה בפאנלים של המהדורות. הפרשנים הופכים לפנים של המגפה, בדיוק כפי שנחמן שי, דובר צה"ל הפך ל"מרגיע הלאומי" במלחמת המפרץ.
לסיכום, נראה שמשה נוסבאום ועידן דוייב, שעובדים באותה חברת תקשורת, התבוננו על השנה האחרונה באופן אחר. בעוד שנוסבאום מעריך שההשפעה הייתה מועטה, זולת עבודת הסיקור שלו ככתב בשטח שהוגבלה, דוייב טוען שבפריזמה שלו כעורך חדשות הוא נדרש לעסוק בעיקר בתחום תוכן מסוים – דבר שיצר שגרת סיקור שונה לחלוטין מזו שלפני פרוץ המגפה.
ליאת
כתבה מעניינת, מציעה הצצה למאחורי הקלעים ומאפשרת חשיבה על מה נעשה ואלי היערכות לעתיד.
רוני
כתבה רצינית. למדתי. תודה