במחתרת, מתחת לאף: כך אורגנו המסיבות הסודיות בשנת הקורונה

חצי שעה לפני השעה המיועדת קיבלו כמה בליינים הודעה ובה המיקום שאליו הם צריכים להגיע. בשעת לילה מאוחרת, כשבחוץ הגבלות הקורונה האדוקות ניכרות בשקט ובריקנות החריגה של הרחוב בסוף השבוע, הם הגיעו לנקודה הרלוונטית. השעה הייתה מדויקת, והמיקום היה זה שנמסר רק חצי שעה מראש – אבל בשטח לא היה דבר. טלפון קצר למפיק האירוע פתר את התעלומה – "אתה רואה את הסטיק-לייט הצהוב"?, הוא שאל. "עכשיו פנה ימינה, אתה תגיע לנקודה".

לחיי הלילה ולמסיבות היסטוריה ארוכה של מחתרתיות, ודאי למסיבות הטבע, אבל נראה שדווקא הקורונה הוכיחה עד כמה הן הפכו לממוסדות באופן יחסי. תעשיית חיי הלילה נסגרה באחת עם הגבלת ההתקהלות הדרקונית, ואנשים שהתרגלו לחגוג מדי סוף שבוע נאלצו לציית להנחיות החדשות ולהתרגל לחיים שונים לחלוטין. אבל ככל שעבר הזמן, היחס של החברה הישראלית להגבלות נעשה מעט יותר גמיש, והמסיבות חזרו לחיי הבליינים – תחת מעטה כבד של סודיות שכבר לא הייתה מנת חלקם של רוב המפיקים.

בכל שבוע התקיימו עשרות מסיבות, סודיות ואסורות שבהן השתתפו בליינים שביקשו להתנער מהציות להנחיות ולא לחדול את אהבתם לריקוד ולהנאה. המשטרה התהדרה מדי שבוע בפיזור של כמה מסיבות, אבל לצדן התקיימו באין מפריע עוד רבות שמשכו אליהן קהל רב ללא פיקוח וללא בקרה.

"לא קל לקבל הזמנה להפקות האלה, הם ממיינים את המוזמנים בפינצטה" סיפר לנו ע', דיג'יי מסיבות טבע מאזור ירושלים. "רק מפיק המסיבה קובע מי מוזמן. הם פועלים בקבוצות פייסבוק סגורות ובאפליקציית טלגרם, הם לא פראיירים".

המסיבות שעליהן ע' מדבר הן מסיבות הטבע החסויות שהתקיימו גם בזמן ההגבלות. כמה מפיקים מאגדים לטובת המסיבה עשרות צעירים חובבי חיי לילה, לאירוע באחד ממוקדי השטח המבודדים בארץ, והמיקום המדויק נמסר למשתתפים דקות אחדות לפני האירוע.

יש סיכוי להצטרף למסיבה מבלי שמכירים אותי? איך מונעים את התערבות המשטרה?

"פשוט לא. קודם כל אתה לא תדע על המסיבה מבלי שתשמע על כך ממישהו", מספר ע'. "מעבר לכך, המפיק לא יאשר אותך אם לא תומלץ על ידי קרוב של המפיק. אתה חייב להכיר את הנפשות הפועלות ואת הבליינים כדי להצטרף למסיבה. מקימי המסיבה עושים הכול כדי שהמשטרה לא תגלה ותעצור את המסיבה, הם עושים הכול למנוע הלשנות וקנסות".

"אחת מהדרכים היצירתיות למנוע את התערבות המשטרה הוא שינוי המיקום של המסיבה כמה פעמים. שבועות מספר קודם לכן מודיעים לבליינים על מיקום X שבו תתקיים המסיבה ובמשך כל כמה ימים משנים את המיקום ומוסרים מיקום חדש. זה קורה אפילו יום קודם או שעה לפני המסיבה. השינוי הוא מטאורי מהמרכז לצפון ומהדרום למרכז".

מרגע הרעיון עד לשיר הראשון:

עדיאל סיני, מפיק מסיבות בעברו, סיפר לנו על התרחשות התהליך. "זה מתחיל בבתים. יושבים כמה יחצ"נים ומפיקים לשעבר שמשקיעים כסף ומחליטים להרים מסיבה. הכול מתנהל בחשאיות – קניית האלכוהול, השכרת הציוד, הקמת המתחם. כמה שפחות אנשים יודעים ככה יותר טוב."

מעבר למפיקים, האם בעלי מועדונים מעורבים גם כן בהקמת המסיבות?

"בעלי מועדונים לא מתעסקים בזה בצורה ישירה. הם כן מעורבים בכך שהם נותנים למפיקים את הגב הכלכלי, נותנים להם את אנשי השיווק ואת קהילת הבליינים שלהם. אך בכל אופן הם לא המארגנים הרשמיים".

האם המסיבות מתקיימות על מנת למלא חלל ריק שנוצר? או כדי להרוויח כסף?

גם וגם. אך לרוב הפן כלכלי משחק תפקיד חד משמעית. מכיוון שזאת מסיבת מחתרת מתחת לעיני הרשויות, אין צורך לממן אבטחה, כיבוי אש, שירותי הצלה ועוד. זה המון כסף שנכסך. זאת מסיבת כסף לכל דבר".

סיני מוסיף: "מצד שני מתקיימות עשרות מסיבות 'חברים' בדירות במרכז הארץ, בקבוצות יותר קטנות, יותר 'קלאסי'. הכניסה איננה בתשלום וכל מוזמן יכול לתת את מה שליבו אומר לו. מסיבות אלה באות למלא את החלל הריק שנוצר. אך לרוב מסיבות הכסף הם יותר שכיחות ומהוות כ-90 אחוז מסך כל המסיבות".

האם שמעת על חולה קורונה מאומת שנכח באחת המסיבות ?

בוודאי, זה כמעט תמיד קורה אי אפשר להתרחק מזה עם התחלואה הרבה שהייתה בארץ".

מה אתה חושב על ההגבלות על חיי הלילה? הם היו הראשונים להיסגר ויהיו האחרונים להיפתח.

"אני כבר לא חלק מעולם ההפקות, כך שמצבי ב"ה טוב יותר. אבל אני חושב שהמדינה חייבת לעזור להם מכיוון שהאנשים האלו נדחקו ונפלו בין הכיסאות. הם עצמאיים שהיו מתפרנסים מלקוחות ומכירת כרטיסים, כך שאין מי שייתן להם חל"ת ודמי אבטלה. אני בהחלט יכול להבין את הרצון להמשיך להתפרנס גם כאשר עוברים על החוק".

יש להזכיר כי במשך שנת הקורונה עד לפתיחה הנרחבת של המשק לאחרונה, מועדונים לא נפתחו כלל והאיסור על מסיבות התקיים לאורך כל חודשי ההגבלות. גם עכשיו, עם פתיחת האפשרות לקיים מסיבות – יש הנחיות שמגבילות את מספר הבליינים שיכולים להיכנס. לאורך המשבר לא נשמע כמעט קולם של בעלי המועדונים. מתוך כ-900 עסקים לפני המשבר שעוסקים בחיי הלילה, 495 נכנסו לקשיים ומתוכם כ-120 נסגרו ולא ייפתחו שנית.

תגובת המשטרה: "משטרת ישראל רואה בחומרה כל התקהלות באשר היא המנוגדת להנחיות. המשטרה עושה כל שביכולתה כדי לאתר ולפזר את ההתקהלויות. במקרים חמורים של הפרת ההנחיות עצרה המשטרה את המארגנים והם נלקחו לחקירה. בנוסף, חולקו קנסות כבדים הן למארגנים והן למשתתפים. במקרים שיאותר חולה קורונה מאומת, מחוץ לבידוד ונוכח בהתקהלות הוא יזומן לחקירה לאחר סיום ימי הבידוד ויועמד לדין פלילי".

תגובת איגוד הברים והמועדונים ירושלים (נמסרה בטרם נפתחו המועדונים): "אנחנו רוצים לנצל את הבמה כדי לומר לסקטור המנהיגותי שהגיע הזמן לדאוג לעצמאיים ובעלי העסקים בתקופה קשה זאת. המועדונים והברים סוגרים כבר כמעט שנה ואין צפי חזרה. בנוסף, אני רוצה להדגיש שבעלי הברים והמועדונים הלוקחים חלק באיגוד אינם משתתפים במסיבות המחתרת, הן בטבע והן בבתים. אנחנו לא מסכימים עם הנחיות הממשלה, אך מקבלים אותם. אנחנו אנשי חוק לפני הכול".