תחקיר | העירייה והמדינה מגלגלות אחריות, התושבים חוששים לחייהם: "מבנים יתפרקו, תושבים ייקברו חיים"

ש' מתגוררת יחד עם בעלה וארבעת ילדיה בשכונה ישנה עם מבני עמידר בבית שאן שבצפון. היא בת 33 ומעולם לא עזבה את העיר שבה גדלה והתחנכה. עם זאת, את חייה בעיר מלווה לדבריה "תחושת פחד נוראית". בשכונה שלה נפגעו כמה בניינים ברעידת אדמה שהורגשה באזור בתחילת השנה, ואין ערובה לכך שבעתיד הנזק לא יהיה חמור הרבה יותר. "המבנים שלנו לא בטוחים כלל, אחד מהם נחצה לשניים", סיפרה ש' והוסיפה כי נושא עמידות המבנה לאסון כזה רודף אותה באופן יום יומי, וכן שמצבה הכלכלי לא מאפשר לה לקום ולעזוב: "אני לא ישנה כל כך טוב בלילה. יש לי ארבעה ילדים ואני מאוד חרדה שבעת רעידת אדמה אני לא אספיק לצאת מהמבנה יחד איתם".

אירוע רעידת אדמה קשה בישראל כפי שש' חוששת ממנו אינו תרחיש דמיוני.  אירועים דומים התרחשו בשנים 1757 ו-1837, והאחרון – הקשה ביותר, התרחש לפני פחות מ-100 שנים בשנת 1927. בפיקוד העורף מעריכים כי בישראל צפויה להתרחש רעידת אדמה חזקה, והחלו להפיץ לאזרחים הנחיות מצילות חיים.

בעקבות הליקויים במבני המגורים ברחבי העיר כפי שמשתפת ש', ישנם תושבים שמעדיפים לעזוב את מקום מגוריהם ולא לקחת סיכון, כך לדוגמה אבי (שם בדוי), שמתגורר בבניין ישן מאוד ומספר: "אני גר בבניין של תשע קומות שנבנה בשנות ה-70, שלא עבר חיזוק. ממש בימים אלה אני מברר עם ועד הבית אילו טיפולים הוא עבר לאורך השנים, אבל אם לא יהיו לי תשובות מספקות אעזוב".

בשיחה שקיימנו עם תושבים נוספים, נחשפנו לביקורת רבה על התנהלות העירייה וחברת עמידר: "אמי המבוגרת עדיין מתגוררת בדירה של עמידר שאינה עומדת בתקן מיגון לרעידת אדמה. כל פעם שמתרחשת רעידת אדמה ההרגשה מפחידה, בעיקר בגלל שהיא אינה יכולה לברוח בעת צרה בשל גילה. אין עם מי לדבר לא עם עמידר ולא עם ראש העיר. עד שלא יהיו הרוגים לא יקדמו דבר".

עמיר (שם בדוי), משתף אותנו גם הוא בתחושותיו על העירייה: "לא ראיתי שעושים משהו בעניין. רק פעם אחת היה רעש תקשורתי אחרי רעידת אדמה בינונית שהצליחה לנתק חלק מבניין. בעקבות הסיקור בתקשורת שיפצו מעט את הבניין. יש שכונות ששופצו ויש שלא".

ד', תושבת נוספת טוענת כי התשתיות בעיר מוזנחות לאורך שנים, וגם כשהעירייה מטפלת בהן היא עושה את זה באופן חלקי ולא מקצועי: "רוב השכונות בעיר לא נראות כלל כאילו הן זוכות לטיפול ראוי בליקויים. לכן, בסופו של דבר זה מדאיג באופן כללי. כבישים שבורים, הצפות, תשתיות במצב רע מאוד".

י', שגדל בבית שאן ומתגורר שם גם כיום, משתף: "ההרגשה בגדול היא שאף אחד, באף ממשלה, לא מתעניין בבית שאן הקטנה, גם כשמדובר בחיי אדם של אלפי אנשים". בנוסף, הוא מפרט על הכשלים החמורים במבנים בשכונתו, בדומה לשאר התושבים ששוחחנו עמם: "הרבה מבנים בבית שאן יתפרקו כמו לגו ברעידת אדמה לא חזקה במיוחד, וייקברו בחיים תושבים שחייהם לא מעניינים כרגע אף אחד. כמו כן, הוא לא חוסך בביקורת על העירייה: "המינימום הוא לדרוש כל יום מחדש תקציבים לחיזוק מבנים בעיר ולא לחכות, כי כל יום יכול להיות הדקה ה-90".

מאות מבנים ברמת סיכון גבוהה 

הטענות של התושבים חמורות, ומציגות את התנהלות העירייה כלוקה בחסר. בבדיקה שערכנו עם עיריית בית שאן, ישנם כ-350 מבנים שמוגדרים כרמת סיכון גבוהה בזמן רעידת אדמה, רובם נבנו לפני שנות ה-80. כמו כן, בשנת 2007 עיריית בית שאן יזמה סקר מבנים מקיף שבדק את תקינותם. בסקר זה, נבדקו על ידי מהנדס 142 מבנים וכמחצית מהם נמצאו מסוכנים מבחינה סיסמית. לטענת העירייה, היא מתריעה בפני מקבלי ההחלטות קרוב ל-20 שנה על תקינות המבנים אך לא נעשה דבר.

מתוך מסמך של סקר יציבות המבנים בשנת 2007, גילינו כי המסקנות מדאיגות ביותר: "המסקנה מסקר זה כי מרבית מבני המגורים בני 3 קומות ומעלה הנמצאים בבית שאן, אינם בעלי תקינות סיסמית", כותב המהנדס ד"ר מיכה בר אילן ומוסיף: "מניסיוני האישי ניתן לומר כי רוב המבנים הטרומיים נבנו לפני סוף שנות ה-70 וכפי הנראה לא תוכננו לעמוד בפני כשל בשרשרת ולכן יש לצפות שמצבם של מבנים אלו הוא גרוע ביותר".

כמו כן, המהנדס ממליץ לעירייה לבצע בדיקה נוספת ברמות II ו-III על מנת לבדוק אם יש צורך לבצע חיזוק לבניינים שנבדקו בסקר. על פי הערכות, העלות הדרושה לחיזוק המבנים היא מעל 300 מיליון שקלים. יש לציין כי הסקר נערך לפני כ-15 שנה ומאז לא נערך סקר נוסף, בעוד שמצב המבנים רק מחמיר.

בנוסף להתנהלות עיריית בית שאן, תושבים רבים מלינים על חוסר המוכנות שלהם לשעת חירום, ומאשימים את פיקוד העורף: "לא קיבלתי באופן אישי שום הנחיה לגבי העתיד לקרות. אין הסברה מיטבית ואפילו בתרגיל האחרון לא שמענו את הצופרים. התחושה הכללית שלי היא תסכול – תחושה שלא נעשה דבר בעיר או באזור כדי לתת קדימות לנושא הזה או לביטחון התושבים בכלל", מספרת לנו ד'. כך גם א', שטוען כי פיקוד העורף לא מספק היערכות מיטבית: "בגלל שאנחנו חיים באזור השבר הסורי-אפריקאי, מן הראוי שיתרגלו תרחיש רעידת אדמה בתדירות גבוהה יותר, וגם במרחב של שכונות המגורים". עוד מוסיף א' על המצב הנוכחי: "פחד מוות כשרעידת אדמה מתרחשת, אין תחושת ביטחון. לא עושים תדרוכים יש מחדל של הרשויות".

מעיריית בית שאן נמסר בתגובה:

"ממשלת ישראל קידמה כבר 2 החלטות בנוגע לחיזוק מבנים באזורי הסיכון. האחרונה שבהן ב-2018, בעקבות תכנית שקידם סגן שר השיכון לשעבר (וראש עיריית בית שאן הנוכחי) ז'קי לוי, יחד עם שר השיכון דאז יואב גלנט. התוכנית מדברת על 5 מיליארד שקלים בפריסה ל-5 שנים שתיתן מענה לחיזוק מבנים ביישובים באזורי הסיכון – קריית שמונה, חצור הגלילית, טבריה, בית שאן, אילת ועוד, לאורך השבר הסורי אפריקאי. לצערנו עד עכשיו לא נמצא תקציב מתאים לממש את ההחלטות".

אין בכוחן התקציבי של הרשויות המקומיות לחזק מבנים. זהו תפקידה של המדינה. התקציב המוערך לחיזוק מבנים מסוכנים רק בבית שאן עומד על כחצי מיליארד שקלים. בעשור האחרון בוצע בבית שאן חיזוק של כ-25 בנייני מגורים מתקציב משרד השיכון אולם זה לצערנו בגדר של "טיפה בים".

נציין כי פנינו לעירייה כדי להבין אם התקיימה בדיקה נוספת למבנים כפי שנכתב במסקנות על ידי המהנדס בר אילן בשנת 2007, ואם נערך סקר יציבות מבנים נוסף ועדכני נוכח רעידות האדמה האחרונות –  אך טרם התקבלו תשובות לשאלות אלו.

מחברת עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נמסר בתגובה:

"חברת עמידר משמשת כזרוע מבצעת של משרד הבינוי והשיכון, כאשר אחזקת המבנים והטיפול בהם מבוצעים מתקציבי המשרד, בהתאם לתוכנית העבודה המאושרת על ידיו. נציין כי עד כה חיזקה החברה בהצלחה מאות דירות ובניינים בישובים הממוקמים על השבר הסורי- אפריקאי ואנו פועלים באמצעות אנשי מקצוע מובילים למיפוי הצרכים. נדגיש כי כל פנייה נבחנת ונבדקת. עוד נציין כי המבנה שהוזכר בפנייתכם אינו בניהול החברה שכן מרבית הדירות בו הינן בבעלות פרטית- והנושא ייבדק. נדגיש  כי אנו פועלים באחריות ובהתאם לתקצוב המדינה בנושא".

פנינו למשרד הבינוי והשיכון לקבל תגובה על הטענות של עיריית בית שאן וחברת עמידר בנוגע  לתקציב המועט לחיזוק המבנים בעיר, אך טרם התקבלה תגובה רשמית.

בנוסף, פנינו לדובר צה"ל לקבל תגובה על הטענה כי פיקוד העורף לא מתרגל בצורה מספקת את התושבים לתרחיש רעידת אדמה, אך טרם התקבלה תגובה בנושא.