סטודנט בשנה ב' מספר על חוויותיו בביקור במשרד החוץ

הגענו למשרד החוץ בבוקר מתוח במדינת ישראל,  כשעה אחרי שנחשף בחדשות כי צה"ל יצא למבצע צבאי בצפון המדינה לחשיפה ונטרול המנהרות. בחדר התדריכים דובר משרד החוץ תדרך חדר מלא בכתבים של התקשורת הזרה. כל זה קרה בצל של מחאת האלימות נגד נשים שגם כן התקיימה באותו היום ברחבי הארץ. ההתנהלות של משרד החוץ בהסברת המבצע הצבאי התנהלה בצורה שאפשרה לנו ללמוד בצורה טובה יותר את הנושא עליו באנו ללמוד – דיפלומטיה ציבורית.

ההסברה מתנהלת בכמה מישורים, בדרג מקבלי ההחלטות אשר מהווה אחוז אחד בלבד מן האוכלוסייה, דרג המשפיעים – התקשורת, הכנסת, מובילי דעה וכו' אשר מהווים כ15-25 אחוזים מהאוכלוסייה. המישור האחרון הוא הציבור הרחב, אשר מקבל את המידע מהתקשורת ומהמשפיעים. מכאן ניתן ללמוד כי במצבי חירום הדיפלומטיה הציבורית מתמקדת באחוז אחד מהאוכלוסייה – הממשלות אשר צריכות לקבל החלטות ובמקרה שלנו, לתמוך במבצע הצבאי של צה"ל ובזכותנו להגן על המדינה שלנו מפני אויבנו.

הנרטיב אשר הוביל את כל היום היה כמה שהדיפלומטיה הציבורית התפתחה בשנים האחרונות ועד כמה היא מסתמכת על הרשתות החברתיות, שלא היו קיימות עד לפני כ15 שנה. כיום, רוב האזרחים צורכים את החדשות המרכזיות שלהם מכמה מלים בטוויטר, אשר מהווה כלי משמעותי ליצירה של דעת קהל. כלי עיקרי נוסף להפצת מידע ומסרים הינו הוואטספ – כשדובר משרד החוץ רצה להעביר מסר לעולם לגבי זכות ההגנה שלנו מפני חזבאללה, עוזריו פשוט שלחו סרטון בו הוא מסביר את המצב ב-48 שניות בקבוצת וואטספ של דוברים ודיפלומטים ברחבי העולם. כך, בלחיצת כפתור ניתן להעביר מסר אשר עשוי להגיע בסופו של דבר לאזרחי העולם, וכל זה, תוך מספר שעות.

נתון מפתיע נוסף היה כי בארה"ב אחוז האזרחים אשר צורכים את החדשות שלהם מתכניות סאטירה הינו גבוה מאזרחים אשר צורכים את חדשותיהם ממהדורות החדשות המרכזיות. בהמשך למדנו גם כן על מיתוג של מדינות. למשל, כאשר אנו חושבים על מדינה כמו ברזיל ישר עולות לנו אסוציאציות של קרנבל, סמבה, אנשים רוקדים ברחובות ובגדול, אסוציאציות של – כיף. המיתוג של ברזיל במוחם של אנשים מתעלם לחלוטין מהעוני הרב, הפאבלות והשחיתות הנוראית הקיימת במדינה. דוגמה נוספת היא פריז, צרפת השקיעה רבות על מנת להפוך את פריז לעיר רומנטית בתודעה של כולנו. כולל השקעת כספים רבים בצילומי סרטים וסדרות הוליוודיות. למידה על מיתוג המדינות עוזר לנו להסתכל מזווית שונה על דברים אשר עולים במוחנו ועל כמה בקלות ניתן להשפיע על ההסתכלות שלנו, על החשיבה שלנו וכן, על דעתנו, הקהל, לגבי נושאים שנויים במחלוקת.

בדיוק כפי שפוליטיקאים פונים לקולות הצפים, דיפלומטיה ציבורית באופן כללי פונה ל"אדישים" – אנשים אשר לא מחזיקים בדעה נחרצת כלפי מדינת ישראל ובמקרים מסוימים אף לא מכירים אותה. בדיפלומטיה ציבורית לא חייב תמיד להתמקד בלהסביר כמה טוב כאן, או להגיב לטענות חסרות בסיס כלפי מדינת ישראל כפי שנעשה עד עכשיו. ניתן גם כן להשתמש בעצמה רכה (ג'וזף ניין) אשר תחבר את אזרחי העולם למדינת ישראל דרך ערכים משותפים, תרבות, טכנולוגיות וחידושים שונים וכו'. למשל, אזרח קנדי אשר חולה בסכרת ולא מחזיק בשום דעה נחרצת כלפי ישראל, יהיה אחד מקהל היעד של מדינת ישראל. כלומר, באמצעות הרשתות החברתיות אשר מאפשרות לנו לפלח אוכלוסייה, ניתן לפרסם פוסט על התפתחויות ישראליות אשר יכולות לעזור לאותו אדם בתחום הסכרת ולמצוא לו פתרונות אשר לא ידע עליהם עד כה. כך ניתן לנצל את הכוח של הרשתות החברתיות, לעזור לאזרחים, ובכך לחזק את תדמיתה של ישראלים בפני אותה אוכלוסייה.

אך לא כולם מסכימים עם היתרונות של הרשתות החברתיות ויש אנשים אשר רואים בהתפתחות הטכנולוגית סיבה לדאגה. לאחר הביקור במשרד החוץ המשכנו למרכז תרבות אמריקה אשר נמצא ברחוב קרן היסוד בירושלים. פגשנו את שגרירת ארה"ב בישראל אשר הביעה את דאגתה מן הרשתות החברתיות אשר הופכות בשנים האחרונות לחלק מרכזי ומשמעותי מחיינו. לטענתה, הרשתות החברתיות עוזרות להעברת מסר מזווית מסוימת תוך כדי התעלמות מזוויות אחרות (במיוחד בעידן האלגוריתמים). למשל, כאשר יש 12 עובדות, אך אנחנו נחשפים שוב ושוב רק לחצי מהן, אז אנו רואים רק חצי מהתמונה הכוללת. בנוסף, הרשתות החברתיות תורמות לטשטוש הגבול בין דעות לעובדות, ובימינו מאד קשה להבדיל בין השניים.

המסקנה העיקרית מהסיור הזה, שלמדנו ממנו המון, היא שאין שום תחליף לאינטראקציה של אנשים פנים מול פנים. רשתות חברתיות עלולות לעוות לנו את המציאות ולהראות לנו רק חלק קטן מן הפאזל. ממשלות יכולות להציג את הצד הטוב של המדינה על מנת ליצור מותג במוחם של אנשים, אך להתעלם מהרע, והוא קיים. כאשר אנו מבקרים במדינות שונות, פוגשים את האזרחים הפשוטים ומנהלים איתם דו שיח – אז ניתן באמת להכיר את הצד השני וכן לחשוף אותם לתרבות ולערכים שלנו. רק אז יכולה להיווצר חברות אמתית.

נראה כי הטכנולוגיה רק תמשיך להתפתח ושנסתמך יותר ויותר על הרשתות החברתיות, אך חשוב לדעת להפעיל את היכולת הביקורתית שלנו ולהבדיל בין טוב לרע, בין חדשות אמתיות ל"פייק ניוז", בין עובדות לדעות ובין אמת לשקר.

(נצפה 54 פעמים, 1 צפיות היום)