הקרב על הרחוב שמאיים לפצל ולפלג את תושבי השכונה

תושבי הר חומה ידעו מריבות גדולות מזו. החשש מפני הקצנה דתית ושינוי ציביון השכונה, הצפיפות שהעלתה את חמת התושבים בשל תכנון לקוי ומצוקות אחרות שהובילו לסכסוכי שכנים. אבל כעת רחוב אחד מאיים להפר את שלוותם של התושבים בו, שמפוצלים לשני מחנות ובטוחים שהראיות לצדק ולאמת מצויות אצלם, ואצלם בלבד.

כזה הוא רחוב סול ליפצ'ין, כביש מעוקל ללא שדה ראייה רחב בעל שני נתיבים, ובצדיו בתי מגורים. לרחוב שתי כניסות, האחת – עליונה, שנחשבת לרחבה ולמסודרת, והשנייה התחתונה – בעלת פנייה חדה שבצדיה גני ילדים. המדרכות בצדי הרחוב רחבות שוליים ולכן באות על חשבון הכביש ומביאות למצוקת חניה שגורמת לחלק מן התושבים לחנות ברחוב ולצמצם את נתיבי הנסיעה. נתונים אלה הציפו דרישה מצד חלק מדרי הרחוב לחסום את אחד הנתיבים בכביש ולהופכו לחד סטרי. וזה, כאמור, לא היה ולא הולך להיות פשוט.

המאבק ברחוב קיים כבר שנים, אך בשנה האחרונה, נוכח הבחירות למנהל הקהילתי בשכונה, הנושא צף מחדש. הדוחות שהוגשו לעירייה בשנים קודמות הציעו כביש חלופי שיאפשר לתושבים להיכנס רק מצד אחד של הרחוב.  התומכים במאבק דורשים את התערבות העירייה כדי לצמצם פגיעה אפשרית בעוברי אורח ובתאונות חזיתיות אפשריות. המתנגדים טוענים שנחוצה אכיפה בלבד כדי לשפר את המציאות ברחוב. בנוסף הם טוענים שהדרישה מתושבי הרחוב לבצע עיקוף ארוך בדרך לביתם בכביש שהוצע זו בקשה מוגזמת ולא הגיונית. הקונפליקט מעורר ויכוחים קשים בין התושבים ואף נגרר לרשתות החברתיות והועלה לא פעם בקבוצות השכונה. בימים אלה הנהלת השכונה מכינה דוח רשמי שמרכז את כל הנתונים על מנת לקדם את הנושא. הדוח מציג את בעיתיות הכביש והסכנה בו, את הניתוק שלו מתחבורה ציבורית בשל המצב הקיים ואת הקרע שהוא גורם בשכונה.

המתנגדים לשינוי אף מתבססים על ההליך שהיה ברחוב המקביל אליהם, רחוב לאו פיקרד. הרחוב אכן הפך חד סטרי בעקבות תלונות התושבים על נתיב נסיעה צר ללא שדה ראיה. במקרה זה התושבים הסכימו פה אחד לשינוי, אך הבינו את טעותם בימים שעברו. השינוי פגע באפן חד משמעי באורח חייהם והם נדרשו לבצע עיקוף שלם מסביב לרחובות, עניין שהאריך את הדרך.

בקבוצת הוואטסאפ ובפייסבוק העניינים מתחממים. המתנגדים דואגים לקרוא לפקח שיגיע לרחוב ויקנוס את הרכבים שאינם עומדים בצורה חוקית כדי לגרום לאנשים לחנות כחוק ולצמצם עד כמה שניתן פגיעה אפשרית. הפקחים נתקלים באזרחים מיואשים וכעוסים שנדרשים לשלם שוב ושוב לעירייה, בעוד שהיא לא מטפלת בנושא ומשאירה אותם אובדי עצות. בפייסבוק מופיעות תגובות קשות בקרב האזרחים שנלחמים זה בזה למרות שכדי לאשר את הדו"ח חייבת להיות הסכמה של רוב מוחלט של התושבים. קורת רוח קצרה הייתה למתנגדים, שכן הדו"ח מתעכב ועדיין לא נשלח בטענה שאחרי הבחירות ראש המינהל החדש יהיה אחראי לכך. אלא שהזמן עבר ולא התפתחה שום התקדמות בכתיבתו. ממחלקת דרכים וממהנדס העיר לא התקבלה תשובה לפנייה שנשלחה.

"אנשים נוהגים פה ללא הכרה, במהירות שיא, לא מסתכלים על הילדים שמהלכים ברחוב, עוקפים ונוהגים בפרעות – זה יגמר באסון", אומרת ל"שומרי הסף" עדנה, תושבת הרחוב זה 13 שנים. היא מספרת שעם השנים הכביש נהיה מסוכן יותר ויותר: "אומנם כבר אין לי ילדים קטנים ואני לא משתמשת בתחבורה ציבורית, אבל כשהילדים שלי היו קטנים הייתי מלווה אותם עד סוף הרחוב רק שלא ילכו לבד וייפגעו". עדנה מוסיפה שכל עוד הרחוב יישאר ככה, תחבורה ציבורית ואוטובוסים לא יוכלו להכנסה לרחוב. אם הכביש יאפשר מעבר של אוטובוסים – הרחוב יהיה נגיש, עניין שיתרום לכל הצדדים. כאמור, הרחוב מעוקל ובמרכזו קיים גן משחקים גדול ומרכזי שמשמש את כל תושבי השכונה, הן לשעשועים ולמשחק והן לאירועים קטנים כגון ימי הולדת. בסוף הרחוב קיימים כ-5 גני ילדים עד גיל 6, עניין שגורם להתקהלות מדי יום בשעות הבוקר, כאשר מגיעים אליו, ובשעות אחר הצהריים כאשר נסגרת מערכת החינוך.

מנגד, גליה, תושבת הרחוב, מתנגדת נחרצות להצעה: "על אף אי-הנוחות הנגרמת לפעמים מהפקקים ברח' ליפצין, לא כדאי להפוך את הרחוב לחד-סטרי. התנועה הדו-סטרית כופה על הנהגים נהיגה איטית ובטוחה, כך שהולכי הרגל רק מפיקים תועלת מהמצב הקיים. חייבים להתחשב בהולכי הרגל (וביניהם הרבה מאוד ילדים, כמובן), ולתת להם עדיפות בכל מהלך תכנוני. גם לא בטוח שהשינוי המוצע יועיל לנהגים כפי שנוטים לחשוב. רח' ליפצין הוא רחוב ארוך מאוד. מי שחי בקצה אחד ודאי לא ישמח לנסוע לאורך הרחוב כולו, רק כדי לצאת ממנו".

בינתיים תושבי השכונה ממשיכים להתווכח. הדוח לא פורסם, בכביש עדיין נוסעות מכוניות בכיוונים מנוגדים וגני הילדים מלאים בילדים. העתיד של הרחוב ושל הקהילה בשכונה עדיין לא ברור, אבל התושבים ממשיכים לפעול כדי להביא לסיום המחלוקת ולקבלת החלטה.