בלי מילה על הסכסוך עם הפלסטינים: הארגון שמשדרג את מעמדה של ישראל בעולם

בחודשים הארוכים ומורטי העצבים שבהם התנהל המשא ומתן בין המעצמות לאירן ניסתה ישראל להשפיע כמה שיותר על הסכם הגרעין המתגבש. במערכת הביטחון חששו מפני פרצות שיחזקו את אירן בטווח הארוך ויהפכו אותה לאיום קיומי ולסכנה ממשית עבור עתיד המדינה, ומאחורי הקלעים התנהלו שיחות ארוכות שירדו לפרטי הסכנה בניסיון לשפר את ההסכם כמה שאפשר. תדרוך אחד זכור לטוב, ונחשב עד היום לכזה שהשפיע על התוצאה הסופית. ראש אמ"ן דאז, עמוס ידלין, עמד מול בכירי הוועדה הצבאית של ארגון נאט"ו (ארגון האמנה הצפון אטלנטית) ובהם הנציגים הצבאיים של כל מדינות אירופה וצפון אמריקה, והסביר מדוע ישראל מתנגדת להסכם. בדיעבד, יודעים לומר, הדברים שנאמרו סייעו לישראל במאבק בהצלחה.

נאט"ו, ארגון הברית הצפון אטלנטית, הוקם ב-1949 נגד ברית המועצות הקומוניסטית ועל מנת להרתיעה מהתפשטות ברחבי אירופה. אך מאז שהאויב הקומוניסטי "נעלם", הברית הייתה צריכה להגדיר את תפקידה מחדש. בעקבות השינוי שעבר הארגון, הקרבה לישראל הפכה לחלק בלתי נפרד מהתהליך. אמנם יחסי ישראל-נאט"ו עברו עליות ומורדות לאורך השנים, בייחוד בתקופת אירועי המרמרה שלאחריהם הטילה טורקיה וטו על השתתפותה של ישראל בפגישות ובתרגילים שונים של הארגון, הרי שמאז שהסירה טורקיה את התנגדותה, התהדקו היחסים עם ישראל באופן חסר תקדים ומעמדנו שודרג בזירה הבין לאומית.

מקום של כבוד
לאור הערכים הדמוקרטיים והמאבק הבלתי פוסק של ישראל בטרור, לישראל ולנאט"ו יש מטרות ותחומי עניין משותפים רבים. נאט"ו צמאה ללמוד וישראל מגיעה לשולחן עם קבלות. נדמה כי החיבור של ישראל ונאט"ו הוא טבעי למדי להבדיל מהיחס שבו נתקלת ישראל מצד ארגונים בין לאומיים אחרים. "זה היה תמיד נורא משעשע – המעבר ממטה נאט"ו בבריסל, שם ישראל מתקבלת בברכה, למטה האיחוד האירופי, שגם הוא בבריסל – ולשמוע שיח אחר לחלוטין על ישראל", מספר טומי שטיינר, חוקר בכיר במכון IPS שבמרכז הבינתחומי בהרצליה. ישראל אמנם לא חברה בברית נאט"ו, אך זוכה למעמד של שותפה קרובה, וב-2016 נפתחה שגרירות ישראל במטה של הארגון בבריסל. הצעד היה משמעותי מאוד ביחסים, שכן עצם הנוכחות במטה נאט"ו הפכה את ישראל לחלק בלתי נפרד מארגון חשוב ובעל מוניטין.

אורי רזניק, לשעבר ראש החטיבה לעניינים ביטחוניים בין לאומיים באגף הביטחוני מדיני ויועץ מדיני לשר הביטחון, מספר ל"שומרי הסף" על הנושא בהתרגשות: "לישראל יש משרד בתוך הארגון, אני יכול לומר שזאת גאווה, אזרחי ישראל יכולים להיות גאים. בכל זאת, ישראל היא לא מדינה גדולה, יש מקום של הערכה מקצועית מאוד מאוד כנה ואמתית בקרב המדינות החברות ובקרב המזכירות של נאט"ו. אתה נכנס למטה ואתה מרגיש שסופרים את ישראל בהיבטים מקצועיים, זה חשוב מאוד עבור העיצוב הבין לאומי שלנו".

השפעה על שיח וקידום מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית
עצם היותה של ישראל בעלת מומחיות בתחומים מסוימים, מהווה עבורה פתח להשפעה על שיח וקידום מדיניות בזירה הבין לאומית דרך נאט"ו. טל גת, יועץ מדיני במשלחת ישראל בנאט"ו, מספר כי בין ישראל לנאט"ו יש הבנה משותפת של אתגרים וכתוצאה מכך יש ביניהן בסיס לשיח משותף. "נאט"ו תופסת את התחום של היערכות למצבי חירום כחשוב מאוד. נאט"ו מסתכלת עלינו כמדינה שיכולה לסייע לה ולכן ישראל משתתפת קבוע בדיונים בתחום הזה. גם בנושא של לוחמה בטרור ישראל תורמת, מסייעת, לומדת ובתמורה צוברת נקודות זכות מול מדינות אחרות".

לדבריו, מעבר לשיתופי פעולה שגרתיים, ישראל משפיעה על הזירה הבין לאומית בדרך נוספת – היא חולקת מודיעין למען קידום האינטרסים שלה. "ישראל מעבירה מידע שהיא רוצה שיגיע למדינות אירופה וכך היא זוכה להשפיע על שיח בסוגיות אסטרטגיות וביטחוניות. בסופו של דבר, הפלטפורמה של נאט"ו היא מאוד נוחה, אתה מעביר בקלות מודיעין ומידע ספציפי שאתה רוצה שמדינות אירופה יחשפו אליו כך שנאט"ו היא אמצעי מאוד שימושי. לעיתים הסיפורים לא מספיק אטרקטיביים לתקשורת ולא מסוקרים, אך שיתוף הפעולה הדדי והתוצרים נראים לעיתים רק בטווח הרחוק גם מחוץ לברית".

נשים שלום וביטחון
מעבר לתחומים אסטרטגיים צבאיים, נושא מאוד מעניין שישראל מקיימת בו שיח מול נאט"ו הוא שילוב נשים בתפקידי מפתח וקידום של מרחב בטוח וידידותי, תוך הנגשה של המערכת הצבאית לנשים. מעט מאוד יודעים על שיתוף הפעולה הזה, אך עם אימוץ החלטת מועצת הביטחון 1325, החלה נאט"ו לקדם את הנושא. במסגרת התוכנית פועלת "השליחה המיוחדת", קלייר האצ'ינסון, שליחה דיפלומטית קנדית העוסקת  בבניית תוכנית המלצות ליישום ההחלטה.

טל גת משתף כי השיח של ישראל מול נאט"ו בתחום מחולק לשני עולמות, האחד הוא להיאבק בהטרדות המיניות וניצול מיני, השני הוא הנגשה של המערכות הצבאיות לנשים. "אנחנו חולקים איתם באותם תחומים את המדיניות שלנו, הפעולות שאנחנו עושים, ברמה של הכשרה, נהלים ופעילות מול שחקנים נוספים בזירה. למשל בתחום ניצול נשים בצבא, נכנס כל עולם התוכן של יועצת נשים בצה"ל".

"אין להם שום קשר עם הפלסטינים"
נאט"ו, להבדיל מארגונים בין לאומיים אחרים לא נכנסת לתוך המסננת של הסכסוך הישראלי פלסטיני בשיתופי הפעולה מול ישראל. הסכסוך לא רלוונטי במשרדי נאט"ו בבריסל ורזניק מספר כי אנשי נאט"ו אינם אנשים פוליטיים, אלא אנשי צבא אשר לא עוסקים בפוליטיזציה של הסכסוך. "בנאט"ו זה לא רלוונטי, זה בכלל לא על הרדאר שלהם ולכן אפשר לקיים איתם שיתוף פעולה מעולה." שטיינר מחזק ומוסיף: "נאט"ו לא מתעסקת בכלל בסכסוך, בטח לא היום. בעבר היו אולי כל מיני התערבויות, היום אין להם שום קשר עם הפלסטינים, כי הם לא מדינה, למרות שיש כאלה שחושבים שכן. חוץ מהעובדה שפעם בכמה שנים טובות מחמוד עבאס חושב שנאט"ו יכולה לחצות בין ישראל לבין מדינת פלסטין, אבל זה לא יקרה".

למרבה הצער, רוב אזרחי ישראל כנראה שלא יבינו על מה מדובר כשישמעו את השם נאט"ו, ואולי הגיעה העת לתת לשיתוף הפעולה הזה יותר מקום. הידוק השותפות של ישראל מול נאט"ו מהווה יתרונות רבים עבור ישראל: שיפור מעמדה והשפעתה על הזירה הבין לאומית, למידה, פיתוח, שיתופי פעולה ועוד, אך מעל הכל – הכרה. נאט"ו מספקת הכרה בינלאומית למדינת ישראל אשר נאבקת על הלגיטימיות שלה מהיום שקמה. ישראל לבדה אינה יכולה לנצח במאבק שבו לגיטימציה בין לאומית היא חלק מקלפי המשחק ונדמה כי נאט"ו היא שותפה טובה לדרך.