"החזרה המהירה לספורט ולתרבות הייתה פוליטית, הכול בגלל הבחירות"

במשך שנה אירועי הספורט הגדולים בישראל ובעולם לא התקיימו. משחקים אמנם היו, והמדינות השונות אפשרו לספורטאים מקצועיים להמשיך ולהתאמן חרף ההגבלות, אבל לשחק בלי קהל זה כמו לוותר על הנשמה, ורבים התגעגעו לקולות ההמון שבקעו מהיציעים. בדומה למציאות בשטח, גם סיקור עולם הספורט השתנה, ולמרות החזרה לשגרה, החיים בעידן הקורונה הותירו חותם על המציאות שאחריה, כזה שעתיד להישאר כעדות לתקופה ההיא, שהסתיימה ממש לאחרונה.

טל שורר, כתב הספורט והטכנולוגיה של חדשות 13, מתקשה אמנם להסתיר את ההתלהבות שלו מהמציאות החדשה-ישנה: "זאת הייתה תקופה הזויה, וזה כל כך מדהים לחזור ולראות קהל במשחקי הכדורגל". אך לצד זאת, הוא לא חוסך ביקורת על התנהלות הממשלה ביחס לאירועי הספורט: "לאורך כל הדרך אף אחד לא ניסה למצוא להם פתרונות והתייחסו אליהם כדבר האחרון שמעניין. כשהבינו שאי אפשר לשחק את הליגות בלי כרטיסים ואוהדים זה לא הזיז לאף אחד. רק ברגע שהיו בחירות האיצו את החזרה לשגרה. זה היה פוליטי".

שורר ממשיך: "פתאום לפני הבחירות ראינו את נתניהו מגיע לטדי וקורא לאדלשטיין להגדיל את תפוסת הקהל. אני תוהה היכן היו ראש הממשלה ושר האוצר כ"ץ לאורך כל הזמן. הם ישבו על הגדר ולא הנידו עפעף בכל הנוגע לעולם הספורט והתרבות. רק בגלל הבחירות הם האיצו את פתיחת המגרשים ואת התרבות כדי לשדר לציבור שיצאנו מהקורונה וחוזרים לחיים".

אז מה היה צריך לעשות אחרת ?

היה צריך לטפל בספורט טוב יותר. מגרשי הספורט והכדורגל בפרט בנויים על חלוקות גדולות מאוד כמו בסמי עופר ובטדי. יש שערים שלמים שבהם אפשר לבודד קבוצות אוהדים ולהכניס גם 5,000 צופים בתור התחלה. בנוסף, בכדורגל הייתה התעלמות מוחלטת מהליגה הלאומית, ששם מראש מספרי הקהל נמוכים מאוד. בעוד שבתרבות חזרו להופיע בקפסולות ובאזורים מסוימים,  בספורט ויתרו מראש וזה חבל.

מה צריך לעשות שר התרבות והספורט הבא או השרה הבאה כדי לשקם את הענף? 

"שר התרבות והספורט צריך קודם כל להיות צנוע. כלומר, לא לבוא ולהגיד אני אהפוך את ישראל למעצמה אולימפית, כי בסופו של דבר הספורטאים בשטח הם היוצרים. השר אינו קשור לעלייה של נבחרת ישראל למונדיאל או למדליות של אורי ששון ושגיא מוקי. המשרד מצד אחד אחראי על תחום שמעורר כותרות, זמרים, שחקני כדורגל והסלבס הגדולים של המדינה, אך ההשפעה של השר היא נורא קטנה.

"מירי רגב עשתה המון שערוריות שכנראה יזכרו לעוד המון זמן. אבל קחו לדוגמא את לימור לבנת, מי זוכר אותה היום? ללבנת הייתה אג'נדה והיא הייתה מאוד ברורה, פיתוח התרבות בפריפריה והיא צלחה בכך. דוגמא לכך הוא התיאטרון באריאל שבתקופתה הבטיחה קצבאות לכל אומן שיופיע שם. זאת הדרך להוביל לתוצאות בשטח. צריך להתחיל להתעסק בספורט המקצועי ולא להשיג כותרות ולהניף גביעים.

בעייני האג'נדה של השר הבא צריכה להיות דומה לזו של לבנת אבל בקטע הספורטיבי. יש צורך לעודד קבוצות נוער בפריפריה ולהגדיל את הפעילות שלהם. יש להרחיב את מספר הילדים שעושים ספורט על מנת להגדיל את אחוז הילדים הבריאים, למנוע השמנות יתר ומחלות אחרות".