האם זה הפיתרון הטוב ביותר למלחמה ב-BDS?

מדי שנה מגיעים אלפי סטודנטים ותיירים למדינת ישראל במסגרת מסע תגלית. ההגעה לישראל לראשונה מלווה בחששות רבים עקב דעות וסטיגמות שמושפעות מהשיח ברשת וכן מארגונים כדוגמת ה-BDS. אהרון גורן (22), סטודנט מארה"ב, התאהב במדינת ישראל אחרי ביקור בה, והחליט להקדיש את חייו למלחמה בכל ארגון שפועל נגדה. האם דווקא ביקור בארץ הוא התשובה לארגונים המגנים אותה?

אהרון שמע לראשונה על "תגלית" כאשר חיפש יעד לטייל בו בעולם. הוא מספר כי לעולם לא ייחס חשיבות למדינת ישראל לפני כן, אך כששמע על מסע תגלית משותפו לחדר, החליט לקפוץ על ההזדמנות. לפני הטיול הוא היה לחוץ מעט: "בכל זאת מדובר במדינה במזרח התיכון, וכל מה ששמעתי על ישראל זה שהיא מדינה עם טרור ועם קונפליקט בינלאומי שמעסיק רבים", סיפר. אלא שלאחר שביקר בארץ, הוא תיאר את תגלית כחוויה הטובה ביותר שחווה בחייו עד לאותה העת – כזו שככל הנראה שינתה את חייו לעד.

גורן טוען שתנועת ה-BDS לא כל כך עניינה אותו לפני שיצא לתגלית, אך הוא כן מספר שזו תנועה שפועלת במסווה הומניטרי ומכוונת את התעמולה שלה כלפי ארגוני צדק וזכויות אדם. "ה-BDS רוצים להתאים את עצמם לארגוני זכויות אדם על מנת לקדם את האג'נדה האנטישמית שלהם ללא ידיעתם על אנשים", הוא טוען. "כך הם גורמים לתנועה להיראות נורמלית יותר וצוברים בה תמיכה".

ארגון ה-BDS, על כל 171 הארגונים הפלסטיניים שמהם הוא מורכב, מנסה לקדם דה לגיטימציה של ישראל בעולם באמצעות השוואת המדיניות הישראלית למדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה. התנועה שואבת את פעולותיה מהתנועה למאבק באפרטהייד, ומנסה לפעול בצורה דומה, באמצעות חרם צרכנים ופעולות בקמפוסים. כמו כן, היא מנסה להשפיע על מדינות העולם וארגונים נוספים לפתח דעה שלילית על ישראל ולהחרים את מוצריה.

כשחזר מתגלית, הפך אהרון לאובססיבי כלפי מדינת ישראל. "חייתי ונשמתי את ישראל", הוא מספר. ישראל הפכה להיות הנושא לכל ספר שהוא קרא, והוא חיפש מידע רב על ישראל ברשת. מהר מאד הוא הבין שמדינת ישראל, מדינה שמחברת בין יהודים בכל רחבי העולם, נתונה לסיקור מוטה ולמתקפות מכל זווית ומכל כלי תקשורת. "איך ייתכן שמדינה שהתאהבתי בה, נתונה להשמצות ולהכפשות בצורה כל כך רחבה? זה גרם לי לרצות להילחם למען ישראל".

אהרון רצה להגיע לישראל ולהתגייס לצה"ל, אך נתן הבטחה להוריו שקודם כל יסיים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה של ורמונט. הוא לא יכל לשבת בחיבוק ידיים והחליט להילחם למען ישראל מארה"ב, באמצעות הרשתות החברתיות ובאמצעות פעילויות בקמפוס. הוא הקים מועדון בשם Catamounts, אשר מטרתה לאתר כל השמצה והכפשה אנטישמית, כדוגמת הפעילויות של ה-BDS ו"לטהר" את שמה של המדינה. בתור נשיא המועדון, קיים אהרון אירועים שבהם לימדו סטודנטים על ישראל. אהרון רצה להעביר מסר שאנשים רבים משתמשים בטכנולוגיות שיוצרו בישראל מבלי ידיעתם, כדוגמת כרטיס הסים ואפליקציית 'Waze'. האירועים כללו שיעורים על טכנולוגיה ישראלית, תרופות ישראליות וחידושים חקלאיים שפותחו בארץ. אירועים אלו עזרו להציג את ישראל מנקודת מבט חיובית והשיבה תגובה הולמת לפעילויות האנטי ישראליות.

"לא בטוח אם להתייחס ל-BDS בתור סכנה אסטרטגית או מפלצת שאנחנו מנפחים", כך קבע דובר משרד החוץ, עמנואל נחשון, בכנס של סטודנטים במכללת האקדמית הדסה שבירושלים. "התופעה של ה-BDS היא תופעה מאד מורכבת שיש לה הרבה מאד פנים והיבטים. לא כל פעם שמישהו קורא להחרים את תוצרת ישראל צריך להתייחס לזה כאל סכנה מוחשית או גדולה לישראל". נחשון מספר כי אם מדינת ישראל מגיבה לכל אירוע קטן, הדבר עלול לקבל פרסום תקשורתי רב יותר וכך לתת רעיונות לאנשים אחרים.

נחשון הביע את דאגתו מפעילות ה-BDS בקמפוסים השונים: "יותר מטריד אותנו שמסתובבים כל מיני פעילים של BDS בקמפוסים ושוטפים לסטודנטים את המוח ואומרים להם שלמדינת ישראל אין זכות קיום, שמדינת ישראל היא מדינה קולוניאליסטית, מדינת אפרטהייד". עוד הוסיף נחשון, שפעילות ה-BDS בקמפוסים, בשונה מחרם צרכנים, מעמידה בספק את עצם זכות קיומה של מדינת ישראל, וזו "תופעה חמורה שמשרד החוץ לא מקל בה ראש", לדבריו.

הפעילויות של תנועות אנטי ישראליות בקמפוסים הן אכן מטרידות. אהרון מספר שמיד לאחר הטבח האנטישמי בפיטסבורג באוקטובר אשתקד, הוא ביקש מהנהלת האוניברסיטה לתלות את דגל ישראל במרכז הקמפוס כאות הזדהות. בתגובה לכך קמה מחאה להסרת הדגל הישראלי בטענה שהנפת דגל ישראל אינה הולמת, מפני שזו מדינה אשר לא מבטאת את ערכי היהדות כפי שהם מכירים אותה. הוא קיבל תגובות רבות, ביניהן הייתה הנפת דגל פלסטין בקמפוס, וכן הצעה של תנועת SJP לקמפוס להעביר חוק של ה-BDS ולהחרים שימוש במוצרים ישראליים מהקמפוס כולו. אהרון מספר שהדבר קיבל תשומת לב לאומית ומפנה אצבע מאשימה לתנועת ה-BDS : "הם אלה שמנסים לעשות פוליטיזציה לטרגדיה שקרתה, זה רק מראה כמה תנועה זו מושתתת על שנאה ואנטישמיות".

נחשון מוסיף שכתגובה לפעילות ה-BDS בקמפוסים השונים בארה"ב, החליט משרד החוץ הישראלי לשלוח דיפלומטים לאוניברסיטאות השונות על מנת להתמודד עם הבעיה. הדיפלומטים מבקרים באוניברסיטאות ומחזקים את התאים הפרו-ישראליים, בין אם הם יהודים ובין אם לאו. משרד החוץ מסייע באמצעות מתן כלים להתמודדות עם ארגונים אנטי ישראליים, עוזר להם לחשוף שקרים, ומסייע באפשרות להתריע על פעילות הדה-לגיטימציה לישראל כתופעה מסוכנת ואנטי דמוקרטית.

גם המשרד לעניינים אסטרטגיים לוקח ברצינות את פעילות ה-BDS ופועל בשיתוף פעולה עם משרד החוץ. נחשון מספר כי לקראת האירוויזיון שהתקיים בישראל, ולאור הקריאות של הארגון להחרים את האירוע, המשרד לעניינים אסטרטגיים פתח אתר הסברתי ייעודי למחפשי BDS בגוגל. "המשרד השתמש בראשי התיבות B.D.S על מנת לכתוב דברים חיוביים על מדינת ישראל, ובעצם ביצע מהלך אקטיבי שנועד לתעל אנשים שמתעניינים בתופעה הזאת לכיוון שמחמיא למדינת ישראל", כך נחשון סיפר. בדומה לפעילות של אהרון ברשת, המשרד לעניינים אסטרטגיים גם כן מנהל רשת של מתנדבים שתפקידם לקדם שיח חיובי על ישראל. מטרת מתנדבים אלו היא להשפיע על דעת הקהל ולהגיב לפרסומים שקריים, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות.

כאשר שאלתי את נחשון על הכוח של תגלית לשיפור דעת הקהל והשיח הוא ענה שהביקור בארץ יכול להשפיע באופן חד משמעי. "אחד הדברים המדהימים שאנחנו רואים כל הזמן זה שכל מי שמגיע לישראל משנה את דעתו, מגיעות לארץ המון קבוצות של תגלית, עיתונאים מתקשורת זרה ועוד. אנו שואלים אותם לפני הגעתם מה הם חושבים על ישראל ושואלים אותם שוב אחרי הביקור – וההבדל הוא דרמטי!". בדרך כל האנשים מגיעים עם דעות קדומות על ישראל – מלחמות, קונפליקטים ואלימות. כשהם נחשפים לחיים בישראל הם מבינים שזה שונה לחלוטין".

לוסיה רמוס פרון (21) ואלחנדרה ארטרו (20) הן דוגמה חיה לכך. שתיהן הגיעו לישראל ממדריד במסגרת לימודי תקשורת באוניברסיטת 'קמילו חוסה סלה' שבספרד. לוסיה מספרת שלפני שהגיעה לישראל היו לה חששות: "אנחנו שומעים על ישראל בעיקר מהתקשורת ובעיקר דברים שליליים, תמיד מדברים על קונפליקט ומלחמה" מספרת לוסיה. לאחר הביקור בארץ דעתה השתנתה מקצה לקצה: "ישראל הפתיעה אותי לטובה, הופתעתי לגלות שבישראל יש תרבויות שונות אשר יכולות להתקיים יחד למרות הקונפליקט, זו מדינה ללא הפסקה אשר מלאה באנרגיה וכיף, התאהבתי בכל מקום שביקרתי בו בטיול".

אלחנדרה תולה את הסיבה בפחד להגיע לישראל בהבדל בין התרבויות: "אני חושבת שאנשים מהתרבות ומהדור שלי, לא יודעים איך זה לחיות במדינה עם קונפליקט, לכן יש להם פחד אוטומטי לבקר במדינות כאלה". בדומה ללוסיה, גם אלחנדרה מספרת שהופתעה מישראל: "מצאתי מדינה יפהפייה, מלאה באנשים מעניינים אשר נלחמים לפיתוחה ותורמים לחדשנות בעולם". כאשר חזרה אלחנדרה למדריד, לא הפסיקה להמליץ לחבריה על ישראל, "אני מספרת לכולם שישראל היא מקום שחייב לבקר בו לפחות פעם אחת בחיים, אני באמת מאמינה בזה, ומחכה כבר לבקר בה שוב".

דניאלה זייקון (26) שהגיעה מטקסס, ארה"ב, על מנת להשתתף בתגלית, מספרת שאחרי שהשתתפה בתגלית היא מרגישה כדוברת של ישראל בעולם. "כשקורה בישראל אירוע חשוב, הם (חבריה) נחשפים אך ורק למה שהם רואים בתקשורת. אני יכולה לספר את האמת לגבי מה שבאמת קורה פה, ובכך ליצור אפקט דומינו ענקי", מספרת דניאלה (מתוך אתר תגלית). סטודנטים ברחבי העולם, במיוחד בארה"ב ובקנדה, נחשפים לתאים של ארגון ה-BDS בקמפוסים השונים, ושואבים משם את כל המידע שלהם לגבי ישראל. דניאלה מצליחה להשפיע על השיח מקרוב, גם אם במעט.

בדומה לעמנואל נחשון, גם אהרון מאמין בכוח של תגלית לשינוי. כששאלתי אותו האם הוא מאמין בכוחה של תגלית לשנות דעה שלילית לגבי ישראל הוא לא היסס ומיד ענה "לחלוטין". הוא מספר שבתגלית מעודדים שיח, מראים שישראל היא לא זירת מלחמה ולא מדינת פשע, אלא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אהרון בחר להקדיש את חייו למען מדינת ישראל, וכל פעולותיו בשלוש השנים האחרונות היו למענה, והוא מאמין שגם פעולותיו העתידיות יהיו כאלה.

לפני כשבוע עלה אהרון לארץ, וצפוי להגשים חלום בנובמבר הקרוב ולהתגייס לצה"ל. "אני מקווה שגם התפקיד שלי בצבא יאפשר לי לפעול למען מדינת ישראל, שאעסוק בתחום היחסים הבינלאומיים, ושאצליח לבנות גשרים בין מדינות העולם לישראל", הוא מספר. אהרון מדגיש שכל מה שהוא עושה ועשה בשנים האחרונות לא היה קורה אם לא היה משתתף בתגלית.

המאבק של מדינת ישראל היא שיפור תדמיתה בעולם, בעוד תנועות כמו ה-BDS נאבקות לייצר לה תדמית שלילית. בעידן הרשתות החברתיות והפייק ניוז הדבר הוא מסובך עוד יותר. אהרון, דניאלה, אלחנדרה, לוסיה, ורבים אחרים שביקרו במדינת ישראל, הוכיחו שניתן לשנות דעה, והם משמשים כיום כמעין שליחים של ישראל לשינוי השיח ולשיפור תדמיתה, גם אם הדבר אינו נעשה באופן רשמי. ארגונים כמו ה-BDS ימשיכו לפעול, כמו שפעלו נגד ישראל והיהדות לאורך ההיסטוריה, אך צריך לדעת איך להתייחס אליהם ואיך לטפל בהם בחכמה.