"קשה להיות ראש ממשלה במקביל לחקירות"
תא"ל במיל' והשר לביטחון הפנים לשעבר, אביגדור קהלני, מאמין שמצב המדינה מצוין גם בכלכלה וגם בביטחון, אבל אפילו אופטימיסט כמוהו חושש מהפילוג והמחלוקות בציבור הישראלי. בריאיון ל"שומרי הסף" משחזר קהלני את הרגעים הגדולים משירותו הצבאי כקצין בכיר במלחמת יום הכיפורים, מדבר על עתיד המדינה רגע לפני הבחירות וחושף את "הבקשה היחידה" שלו
- 28 בדצמבר 2018
- 0
"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד סוערת ועוסקים בהתפרקותה של הממשלה, אנחנו יודעים לראות ולהסתכל רק על השחור, אבל מדינת ישראל נמצאת במצב של פריחה", כך אומר תת אלוף במיל' והשר לביטחון הפנים לשעבר אביגדור קהלני. בריאיון שהתקיים בביתו שבתל אביב הוא מדבר על המצב הפוליטי במדינה ועל חקירות ראש הממשלה, ומשחזר את האירועים שעיצבו את דמותו כקצין בכיר בצבא במלחמת יום הכיפורים.
אנחנו נמצאים במצב ביטחוני טוב", הוסיף קהלני. "יש לזכור שלאורך ההיסטוריה היו תמיד איומים על מדינת ישראל אך המבחן האמיתי הוא להיות חזקים ולשדר עוצמה ובזה מדינת ישראל מצטיינת. בשנים האחרונות העם זז ימינה בדעותיו. העם מבין את המציאות ויש צורך לקרוא נכון את המפה. אני בסך הכול רואה את חצי הכוס המלה מאחר שיש הרבה דברים שהם בגדר נסתר מעין הציבור".
קהלני התייחס גם לחקירות ראש הממשלה: "להיות ראש ממשלה במדינת ישראל זה מאוד קשה. ישנם אנשים רבים בעם וצריך לתת מענה לכל אחד. במצב הנוכחי גם להיות ראש ממשלה וגם להיות בחקירות זה קשה, אך את הנושא המשפטי אני משאיר לבתי המשפט לנהל".
"קפצנו מהטנק תחת אש, היה נס"
קהלני נולד לפני 74 שנים בנס ציונה. הוא התגייס בגיל 18 לצה"ל והתקדם עם הזמן בסולם הדרגות. בזמן מלחמת ששת-הימים היה מפקד פלוגה ונפצע קשה באל-עריש בקרבות בסיני, ובמלחמת יום הכיפורים מונה להיות מפקד על חטיבה 7 ולחם גם במלחמת שלום-הגליל.
"כבר בראש השנה לפני מלחמת יום הכיפורים עלינו לרמת הגולן ושם הייתי מפקד פו"מ. כשהתחילה מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן, הנשק הסורי היה משוכלל והרבה יותר טוב משלנו והייתה להם עדיפות מספרית משלנו", הוא מספר. "חיל האוויר שלנו סבל מאבדות קשות, בשבוע הראשון לא היה לנו מטריה אווירית ונאלצנו להתמודד עם הציוד והנשק שהיה לנו".
"אני נלחמתי בעמק הבכא ומרבית מהמפקדים נהרגו לי. בקרב הגורלי ביותר מפקד חטיבה 7 יאנוש בן-גל נתן הוראה לסגת אחורה מאחר שהיו לנו 12 טנקים ישראליים מול 160 סוריים. עד פקודת הנסיגה הצלחתי להשמיד ארבעה טנקים שעמדו מולי. דבר אחד לא ידענו בעת הלחימה והוא מהו היעד הסופי של הסורים, מאחר ובשלב כלשהו הטנקים הסוריים נעצרו ולא המשיכו לכיוון מורדות רמת הגולן. בצוות טנק יש תלות הדדית, ואם חלילה מתרחשת טעות אחת זה משפיע בהחלט על כל הצוות. אפילו כדי לצאת "לשירותים קלים" קפצנו מהטנק תחת אש, עשינו את צרכינו וחזרנו פנימה. חלק מהפעמים עשינו את הצרכים שלנו בתוך הפגזים. בסופו של דבר, כמו בנס חנוכה הצלחנו להשמיד את האויב הסורי והניצחון היה גדול מאוד".
מהם הרגעים שלא תשכח ממהלך הקריירה שלך?
"יש כמה אירועים הזכורים לי היטב שלעולם לא אשכח: הרגע שבו הודחתי בהתחלה מקורס קצינים וזה היה דבר מאוד קשה שהותיר בי צלקת. רגע מרגש נוסף היה בחתונה שלי – התחתנתי על טנק. שנינו באנו מבתים מאוד עניים, אני מנס ציונה ואשתי משכונת בית-ישראל בירושלים. חיתן אותנו רב צבאי ואת סעודת החתונה עשינו בתוך חדר האוכל של בית ספר לשריון".
בנוסף, במלחמת יום הכיפורים איבדתי את אחי עמנואל ואשתי איבדה את אחיה אילן וכשהייתי שר בממשלת ישראל "תפרו לי" 6 תיקים. יצאתי זכאי פעמיים מאחר שנצמדתי לאמת שלי".
מה אתה עושה כיום ומהם התוכניות לעתיד?
"סיימתי לכתוב את הספר "מנהיגות במעגלי החיים". הוצאתי לבד את הספר וכעת אני עסוק בהפצתו. כיום מיקומם של הספרים שונה מאשר בעבר, אז הספרים היו נמצאים בנקודה מאוד מרכזית בחייהם של אנשים. יש לי עוד כמה משימות שאני עוד צריך לגבש ולהגשים שעוסקים ברוח ובנשמה. כל יום בחיי אינני יודע מה ילד יום, רק אומר תודה לבורא על כל יום שהוא נותן לי".
"בכל בוקר כשאני רואה שהשמש זורחת בשביל עם ישראל, אני קם ואומר תפילת "מודה אני לפניך" לבורא עולם על שאני קם בבוקר. עברתי 17 ניתוחים בחיי ואני מודה לבורא-עולם על כך שאני יכול להגיע לשרוכי הנעליים שלי. תמיד אני אומר שאלוקים לוקח אליו את הטובים אליו ושהוא אוהב אותי. אני רק מבקש ממנו שלא ייקח אותי אליו מחר, מאחר שיש לי עוד הרבה מה להשלים בחיים".