ייצוגן של נשים בזירה הבינלאומית היא עדיין אינה נחלתנו. על אף שבעשורים האחרונים חלה עלייה במדינות רבות בייצוגן של נשים בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה ובקבלת החלטות מדיניות, ככל שמתקרבים אל ליבת תפקידי המפתח בזירה הבינלאומית נוכחותן של נשים מצטמצמת. לא זו בלבד, אלא שלעתים גברים הם אלו המקבלים החלטות בנוגע לעתידן של נשים שנפלו קורבן בשל נסיבות חיים קשות. את הטענה הזו ניתן לבחון כאשר מתבוננים בתופעת הסחר בבני אדם ובנפילתן של נשים לזנות – ובאנשים שעומדים מאחורי תכניות הסיוע באומות המאוחדות.

תופעת הסחר בבני אדם קיימת עשורים רבים. הוא החל בהעברת נשים ממדינה אחת לאחרת למטרת זנות וניצול מיני, והתופעה התרחבה לצורות שונות של סחר. מדינות העולם וארגונים בינלאומיים פועלים למיגור התופעה תוך יצירת שיתוף פעולה בינלאומי עקב אופייה הגלובלי. ישראל הייתה אחת המדינות אשר נקטה פעולות מאוחרות למיגור התופעה. עם זאת, ישראל מדורגת כיום כאחת המדינות החזקות במאבק בסחר בבני אדם. שלושת היסודות העיקריים שבהם מתמקדת ישראל לצורך מיגור תופעת הסחר בבני אדם הם מניעת סחר, העמדת הסוחרים לדין, והגנה על הקורבנות. אך ניכר כי ישראל ממקדת את כוחותיה במאבק בסוחרים, תוך הזנחת צרכיהן של קורבנות הסחר.

סחר בבני אדם יכול לקרות לכל אדם, אך הוא מכוון בעיקר לאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה. הרוב המכריע של קורבנות הסחר הם אלה המנסים להימלט מעוני, לשפר את תנאי המחיה ולפרנס את משפחותיהם. החל מראשית שנות התשעים ועד אמצע שנות האלפיים, הייתה ישראל אחת ממדינות היעד העיקריות של סחר בנשים משטחי ברית המועצות לשעבר. לתופעה תרמה במידה רבה התפרקותה של ברית המועצות, אשר הובילה לזעזועים כלכליים וחברתיים, ולהגירה של יותר ממיליון בני אדם לישראל, עובדה אשר הקלה על היכולת של כניסת הסוחרים והקורבנות כאחד. הקלות שבהגירה הלא חוקית הינה תוצר של טשטוש הגבולות המדיניים והתפתחות תהליך הגלובליזציה, אשר מהווה קרקע פורייה לסחר חוקי בין מדינות, ובאותה המידה מעצים ומגביר גם סחר לא חוקי אשר מהווה חסרון מהותי בתהליך גלובלי זה.

מדינות רבות ברחבי העולם מושפעות מסחר בבני אדם בדרך כזו או אחרת – אם כמדינת מוצא, מדינת מעבר או כמדינת יעד לקורבנות. מבט חטוף על אמנות האומות המאוחדות יוביל אותנו לאמנות מרכזיות ומשמעותיות העוסקות במיגור התופעה, המחייבות את המדינות החברות באו"ם לפעול למיגור התופעה ולמען קידום מעמד הנשים. בשנות התשעים החליט משרד האו"ם לסמים ופשיעה (UNODC) לנקוט בפעולות ולסייע למדינות בהגדרת ובמיגור התופעה בסחר בבני אדם. היינו מצפים כי במוקד קבלת ההחלטות לגבי מדיניות המיגור של הסחר בנשים תשתתפנה נשים. ציפייה זו מבוססת לא רק על התובנה האינטואיטיבית כמעט ולפיה נשים צריכות לקחת חלק בקבלת החלטות לגבי מדיניות העוסקת בנשים, אלא על נורמה שניסה האו"ם להנחיל עוד בתחילת המאה ולפיה על מדינות העולם לשלב נשים ממגוון אוכלוסיות במוקדי קבלת ההחלטות. אלא שבפועל – לא זה המצב.

כאשר מדובר בהגירה לא חוקית ובסחר בנשים לזנות, יוצרי התופעה לרוב אלו הם גברים הסוחרים בנשים, וניתן להבחין כי בתופעה עצמה קיימת מידת שליטה של אחד על האחרת. כמו כן, גם בזירה הבינלאומית כאשר מדובר במניעה ובמיגור התופעה, אם מתבוננים מנקודת מבט מגדרית ניתן להבחין כי הגברים הם אלו הנמצאים בתפקידי מפתח בפתרון התופעה בזירה הזו והם אלה שמנהלים את הקשר בין המדינות. אין זה קובע כי הטיפול בתופעה אינו ראוי או אפקטיבי, אך ניתן לראות את יחסי הכוחות בשני צירים אלו.

רות מואטי, סטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים, נבחרה על ידי משרד החוץ לייצג את ישראל בוועידת הצעירים והצעירות של האו"ם. ל"שומרי הסף" היא סיפרה על האופן שבו היא תופסת את קבלת ההחלטות בארגון: "התקבלתי בשנה שעברה לתפקיד במשרד החוץ שנקרא 'נציגת דור העתיד של ישראל באו"ם'. אני לקחתי חלק בוועדה לזכויות אדם, שבה קידמנו את הדברים שאנו רוצים". בין שלל ההחלטות בוועדה ביקשה מואטי לקדם את נושא האלימות נגד נשים וגינוי האלימות על ידי המדינות בדגש על אלימת מינית. על אף הקשיים של נשים בהגעה לעמדות מפתח בזירה הבינלאומית נבחרה דווקא רות לייצג את ישראל.

"אפתיע ואומר שאני הנציגה החמישית שבחרו בה, לפניי נבחרו ארבע נשים לייצג את ישראל. אז דווקא משרד החוץ, ואני יכולה לומר את זה עם יד על הלב, בוחן אך ורק את ההיבט המקצועי, מסתכלים על איזה נציגים הם יהיו ואילו אג'נדות חשוב להם לקדם, ואני באמת בטוחה שבשנה שאני התמודדתי הם היו בטוחים שאני הנציגה הטובה ביותר עבורם", היא מספרת.

"תמיד עולה השאלה עד כמה החלטות שמתקבלות באמת אפקטיביות –  אם נלך למקומות פחות טובים בעולם, נראה שיש אלימות מטורפת נגד נשים ויש סחר בנשים. כמו כל דבר שהאו"ם עושה – זה לא בהכרח מתכון להצלחה וצריך לומר שהאו"ם הוא לא מקום של קסם. יש לי הרבה ביקורת על איך שהאו"ם עובד. הוא עדיין מקום פוליטי והוא ממש לא עננה של ניטרליות".

רות מעידה כי מי שמשתתף בתהליך קבלת ההחלטות ומתווה את המדיניות הם לרוב גברים הנמצאים בתפקידי מפתח. אותם גברים עשויים לקבל החלטות טובות למען הנשים, אבל החשיבות בהימצאות נשים במוקדי הכוח לא נובעת רק מהצורך ב"איזון" או בקידום קריירה של נשים, אלא היא טמונה בשילוב הייחודי המלווה בנקודת מבט נוספת ורחבה עבור שיפור החברה כולה – נשים וגברים גם יחד.

(נצפה 392 פעמים, 1 צפיות היום)