"זה נורא. היום הכל אקטיביסטי"

האם עיתונאי יכול לקדם אירועים ונושאים החשובים לו או שמא עליו רק לסקר את האירוע בריחוק אישי? מחקרם של שולצינר ושושן הראה שתופעת ה"אקטיביזם העיתונאי" היתה שכיחה במחאת הקיץ שהתרחשה בשנת 2011. לאחרונה ניתן לראות שעיתונאים רבים הופכים לפעילים סביב נושאי סיקור חברתיים ואף פוליטיים. לכאורה הדבר פוגע באיכות הסיקור כי אינו אובייקטיבי. שוחחתי על התופעה עם העיתונאי הוותיק יאיר אלטמן, כתב המשפט של "ישראל היום".

מה דעתך על אקטיביזם של עיתונאים?

"זה נורא. היום הכל אקטיביסטי. אם אתה לא עם צבע ברור, אג'נדה ברורה –  פוליטי, כלכלי, חברתי או פרסונלי – מאד קשה לך לפתח רייטינג. אתה פרווה. אני מאד מתגעגע לתקופה של חיים יבין. לא משנה כמה הייתי מנסה, לא הייתי מצליח להבין מה הדעה הפוליטית שלו. ככה צריך להיות. היום אתה מסתכל על הפרצופים של יונית לוי ואתה ישר יודע מה היא חושבת ולדעתי זה הרבה פחות מקצועי".

מדוע אתה חושב שאנו רואים בהתפתחות התופעה הזאת?

"אנשים החלו את דרכם כעיתונאים כדי לשנות ולהשפיע. אני באתי לעולם התקשורת בגלל שאני אוהב אנשים ואת הסיפורים שלהם. בגלל זה אני לא מביא את האגו שלי מקצוע. יש לי את הדעות שלי אבל אני צריך להביא את המידע וההלך רוח שקיים באירוע שאני מסקר ולא את הדעה שלי".

בתור כתב משפט, אלטמן מסקר בתקופה האחרונה את משפטו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, בתיק ה-4000. כאשר הגענו לדבר על סיקור המשפט, אלטמן הדגים את הבעייתיות של התופעה בעיניו: "תאר לעצמך שאני ככתב שמסקר את נתניהו אהיה בהפגנה בעד או נגד נתניהו. אני לא אבוא לסקר, אני אבוא להפגין. איך זה יצטייר? זהו, כל הפאסון המקצועי שלי ירד". ואלטמן מגלה את דעתו על נתניהו ואומר, "נתניהו מבחינתי אינו ימין אמיתי. אני פחות מעריך אותו".

אז כיצד אתה מפריד את דעתך מהסיקור?

"קודם כל אני מאחל לנתניהו לצאת זכאי. התיק הזה לא מנוהל כפי שצריך. בקשר לסיקור, אני מנסה להראות את התמונה המלאה לקורא, ואז לתת לו לגבש דעה".

נראה שהאקטיביזם העיתונאי נע על חבל דק. קל מאד ליפול לתוכו, גם אם הינך משתדל להיות נקי וישר, לא?

"אתה יכול להגיד, "אני עוזר לאג'נדה מסוימת בתקשורת" אבל אתה לא יכול להיות חלק פעיל מאותו דבר, למשל בהפגנות. נניח שהייתי בעברי חלק מארגון 'בצלם', אתה בתור עיתונאי כן יכול להביא סיפורים או אג'נדות עליהם ולחזק אותם, אך בזמן שאתה עיתונאי אתה לא יכול ללכת להפגנות שלהם או להפריע לחיילי צה"ל. עיתונאי נוכח כצופה באירוע, לא יכול להתערב באירוע. בעבר, [משה] נוסבאום בשיח ג'ראח דחף שוטר. זה קו שאסור לעבור. אתה יכול לסקר או להביע ביקורת על המשטרה, אבל אסור לך להתערב באירוע".

מה דעתך על מגישי חדשות כמו דני קושמרו, יונית לוי ואודי סגל? הם אובייקטיבים?

"הם אמורים להיות יותר אובייקטיבים מכתבים. את קושמרו אני ממש אוהב לראות, לא בגלל הדעות – בגלל שאני לא יודע מה הדעות שלו. הוא מכבד, הוא מקצועי, אתה לא רואה את הפרצופים של יונית לוי. בעולם המושלם שלי, הצופה בבית פותח מהדורת חדשות לפי הסיפורים שהכתבים הצליחו להביא ולא בגלל הדעות שלהם".