"אתה לא חוסך בעובדות. אם זה לא מסתדר אתה עדיין כותב, אבל אי אפשר לנתק את הרגשות". כך אומר העיתונאי עמיר קורץ כאשר נשאל על המתח בין הפעילות האישית לבין סיקור מחאת קיץ 2011.

עמיר קורץ הוא עיתונאי ותיק בכלכליסט אשר סיקר את מחאת 2011 על יוקר המחיה וגם חלק מהמחאות מול מעון ראש הממשלה בבלפור. קורץ היה עיתונאי צעיר בזמן סיקור מחאת 2011 אשר התחילה ממספר אוהלים על רחוב רוטשילד בתל-אביב, והתפתחה למחאה ארצית על יוקר המחיה. "הייתי בן 33, היינו זוג צעיר עם ילד ראשון", הוא נזכר.

ראיינתי את קורץ על המתח האישי והמקצועי שנוצר חובת האובייקטיביות של העיתונאים לבין הזדהות שלהם עם נושא הסיקור, במיוחד לאור העבודה שגם הוא היה שם כעיתונאי צעיר בשנת 2011.

קורץ נזכר ואומר על הסיטואציה, "אתה לא מהאו"ם. אתה מרגיש חלק מההיסטוריה", ומוסיף "הופכים לחלק מזה ונותנים רוח גבית". חלק גדול מהעיתונאים הרגישו את יוקר המחייה בעצמם הזדהו מאוד עם טענות המוחים. כך גם מתאר קורץ: "אני הזדהיתי מאוד עם המחאה וכך גם רוב הקולגות שלי בתקשורת".

אך מה לגבי החובה האתית והמקצועית לדווח עובדות, להנגיש לקורא או לצופה בבית את התמונה הכי כוללת שאפשר ואולי הכי קשה, לא להוסיף את הדעה האישית בכתבה?

"אסור להעלים עובדות! זה חורג מהתפקיד" אומר קורץ בנחרצות. "אם זה לא מסתדר, אתה עדיין כותב, אבל אי אפשר לנתק את הרגשות".

אז מה הפיתרון?

"לא מסתירים את זה [הרגשות – א.ג.]. יש טור פרשנות מהשטח ומנסים להביא את כל המכלול בידיעה", מסביר קורץ.

רגשות בסיקור תקשורתי

ההפרדה בין טורי דעה לכתבות דיווח אמנם מספקת מענה לדילמה המוסרית של האתיקה העיתונאית. אך האם האזרח הפשוט יודע להבחין בין דעה לדיווח כאשר הוא קורא פעם אחת כתבה שמתארת מציאות ופעם אחרת טור דעה, ועוד מאותו עיתונאי? בנוסף, האם העיתונאי עצמו באמת יכול להפריד? והאם אנחנו יכולים כחברה לבקש מהעיתונאים להתעלם לחלוטין מהרגשות שלהם?

כאשר אנחנו צופים בחדשות או קוראים עיתון, אנחנו עדים לכך שכתבות רבות משתמשות ברגש כדי להסב את תשומת הלב לנושא. על כך קורץ מספר: "בעיתונות ובטלוויזיה בפרט, תמיד הסיפור האישי מחזיק יותר ועושה לצופה משהו בבטן".

קורץ אומר שהעורכים והכתבים בוחרים לספר את הסיפור התקשורתי שלהם דווקא דרך אותו סיפור אישי מפני שהם יודעים שבצורה הזאת הם ישפיעו על הצופים בבית. "הסיפור האישי גורם להזדהות ולצאת מוצ"ש הבא להפגין", מסביר קורץ את אופן השימוש בסיפור אישי.

האם זה באמת משפיע?

"דבר אחד לא משפיע אלא משהו סיסטמתי לטווח ארוך, זה מה שמשפיע".

(נצפה 1 פעמים, 1 צפיות היום)