"מבחינת היהדות, ברלין היא העיר הגרמנית עם הכי הרבה מה להציע", אומרת גרטה זלנר. "חשוב לי מאוד שגדלתי בברלין". זלנר היא יהודייה בת 28, שכותבת כעת את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת הומבולדט שבברלין. היא מתגוררת בעיר כבר 20 שנה אחרי שהיא והוריה עברו מאודסה. הדברים הללו עשויים להישמע מוזרים לאוזן הישראלית – דווקא ברלין היא העיר שתורמת ליהדות? אלא שהיהודים שחיים שם מעידים שלצד האנטישמיות הגוברת יש גם חיים יהודיים תוססים.

לפני כ-80 שנה שרפו בתי כנסת ברחבי גרמניה, כולל בברלין. המונים ברחבי המדינה ניפצו את חלונות העסקים היהודיים ובזזו אותם. בריונים גררו גברים יהודים בזקניהם ברחובות והיכו אותם. זמן קצר לאחר מכן החל רצח המוני של יהודים. עשרות שנים לאחר מכן, רבנים מתגוררים ולומדים בעיר – ליברלים, שמרנים ואורתודוקסים, ומספר היהודים הגרים בעיר עולה בהתמדה ואף הגיע לשיא של כל הזמנים. בנובמבר בשנה שעברה השתתפו כ-1,000 יהודים מרחבי גרמניה בכנס על עתיד היהדות הקרוי "Weil ich hier leben will" (כי אני רוצה לחיות כאן).

המדינה מתאמצת להגן על החיים היהודיים בבירה. אלא שההגנה, החיובית על פניו, מגיעה על רקע העובדה שאכן קיימת סכנה לחיי היהודים בעיר. בשנת 2016, הנהלת העיר של ברלין הודיעה כי 65 מוסדות היו תחת הגנה מתמדת של המשטרה. כל מי שעובר במרכז העיר המזרחי רואה שומרים במדים, מחסומים, שלטי "אין כניסה", גדרות גבוהות ומצלמות מעקב, ומוסדות רבים מוגנים מפני התקפות של כלי רכב על ידי מחסומי בטון ורשתות ברזל כבדות.

דוד, שליח הסוכנות היהודית בעיר, טוען כי נוכחות המשטרה מול מוסדות יהודיים היא רק חלק מחיי היומיום. "אתה מתרגל לזה כשאתה חי כאן", הוא אומר. "כולם רוצים שפעילות יהודית פשוט תהיה משהו נורמלי ולא משהו שצריך להיות מוגן. אבל אירוע הירי האנטישמי והקטלני שהתרחש לאחרונה בפיטסבורג בארה"ב, הוא תזכורת לכך שתקיפות אלימות הן תמיד אפשריות". לדבריו, הוא היה "רגוע למדי" בנושא האנטישמיות, "עד שנבחרו חברי הימין הקיצוני לפרלמנט". מאז הוא חושש כי "האנטישמיות עלולה להיכנס למיינסטרים של החברה, ועלבונות יהפכו לנורמה".

"השקט" שהתקבע בשנים האחרונות הופר לאחרונה לאחר אירוע שבו יהודי הותקף בגלל שהסתובב עם כיפה. האירוע עורר סערה בקרב הקהילה היהודית ובקרב השלטון המקומי בברלין. לאחר האירוע סיפר הקורבן לעיתונות הגרמנית שהוא לא יהודי, אלא גדל במשפחה ערבית בישראל. הוא אמר שחבר יהודי נתן לו את הכיפה, אבל הזהיר אותו שלא בטוח ללבוש אותה בגרמניה. עוד הוסיף שהוא צילם את הסרטון עבור המשטרה והעם הגרמני כדי להראות לעולם כמה נורא בימים אלה להסתובב כיהודי ברחובות ברלין. התוקף נעצר והואשם בניסיון לגרום לנזק פיזי.

בתגובה לכך, גרמנים מכל הדתות לבשו כיפות בשבת שלאחר ההתקפה כסמל לסולידריות עם הקהילה היהודית, וכמחאה נגד העלייה החדה בהתקפות האנטישמיות. נציב תלונות הציבור במאבק באנטישמיות מטעם הממשלה יזם מחאות ברחבי הארץ לאחר שנציג ממשל אחר הזהיר את היהודים לא ללבוש כיפות בגלל הסיכוי הגובר לתקיפה. פליקס קליין, הנציב החדש לאנטישמיות, מתכנן להקים רשת לאומית שתסייע בזיהוי הגורמים לאפליה ולגזענות נגד היהודים כצעד ראשון במאבק בבעיה. הוא רוצה גם להקים מערכת שאליה אנשים יוכלו לפנות כדי לדווח על תקריות.

"היום הכיפה היא סמל לברלין שאנחנו רוצים", אמר ראש העיר מייקל מולר לקהל של מאות אנשים אשר הגיעו לעצרת בחוץ למרכז הקהילתי היהודי במערב ברלין. זהו "סמל לסובלנות".

למרות ההפגנות, רבים מבין אלפי היהודים החיים בברלין מודאגים מכך שתצוגת הסולידריות החיצונית תישאר סמלית. הם לא מצפים שזה ישנה את האיומים שהם מתמודדים עמם יום יום, באקלים הפוליטי שבו קם הימין הקיצוני.

"זה נחמד וזה משמעותי, לראות אנשים קמים ואומרים שהחיים היהודיים צריכים להיות כאן", אמר איליה, שליח של בני עקיבא העולמית וחבר הקהילה היהודית האורתודוקסית הצעירה. "אבל בסופו של דבר, מחר בבוקר, עדיין אחבוש כובע מעל הכיפה שלי כי אני לא מרגיש בטוח ללכת חשוף ברחובות ברלין".

ובכל זאת, למרות שאין מספרים מדויקים לגבי מספר התושבים היהודים בעיר, יותר מ -12 אלף בני אדם שייכים לקהילות יהודיות בבירה, ומעריכים כי בין 30 ל -40 אלף יהודים מכנים את ברלין "הבית". הסופרמרקטים בעיר מציעים מוצרים כשרים ומספר המסעדות היהודיות והישראליות ממשיכות לגדול מדי חודש.

(נצפה 41 פעמים, 1 צפיות היום)