"הרגשתי חולה נפש": מה עובר על נער דתי שיוצא מהארון?

"טיפולי ההמרה שעברתי היו פשוט סיוט, הם גרמו לי להרגיש שאני חולה נפש, במיוחד כשהבנתי שהם לא עובדים. חשבתי שזהו – שאני מקרה אבוד": יעקב, במקור מהיישוב בית אל שבבנימין, יצא מהארון בפני הוריו כשהשתחרר מהצבא. לאחר שכנועים רבים ולחץ מצד הוריו, נענה יעקב לבקשתם לגשת לטיפולי המרה –  טיפולים "פסיכולוגיים" המבוצעים על ידי מטפלים קליניים, ומטרתם היא להמיר את נטייתו המינית של המטופל.

"חשבתי שעולמי חרב עליי כשיצאתי בפני הוריי מהארון, אך הרגע הקשה ביותר היה ההבנה ששום דבר לא יעזור.", סיפר יעקב על טיפול ההמרה. אלא שיעקב לא עבר שינוי אחד משמעותי בחייו, אלא שניים. הוא גם עזב את העולם הדתי ויצא בשאלה: "אצלי זה בא ביחד, הבנתי מהר מאוד שיהיה לי קשה לקיים אורח חיים מאושר כאשר אני עדיין אדם שומר מסורת, מה גם שהאמונה הלכה ונחלשה בעקבות היציאה מהארון".

נושא היציאה בשאלה והיציאה מהארון הוא נושא רגיש בקרב הקהילה הדתית, ולעתים קרובות מאוד לא מתקבל באופן חיובי. בשנים האחרונות קיימת מודעות רבה יותר לנושא, ויותר דתיים מחליטים לצאת מהארון, כאשר חלק גדול מהם גם יוצא בשאלה. ולמרות זאת, הקהילה הדתית עדיין מתקשה לקבל את הרעיון, ובמיוחד כאשר ברוב המקרים היציאה היא כפולה – גם מהארון וגם מהדת, מה שגורם לקושי כפול עבור היוצאים ועבור משפחתם.

גם בגזרת הגיוס לצה"ל נתקלים הדתיים הלהטבי"ם במחסומים קשים. מיכאל, לשעבר מיישוב דתי ברמת הגולן וכיום מתגורר בירושלים, שכל משפחתו יוצאי יחידות מובחרות, מתאר שלאחר יציאתו מהארון בפני משפחתו טרם הגיוס, הוא הרגיש שהוא לא מספיק טוב וחווה דיכאון עמוק מכך שהוא לא עומד "בסטנדרטים" הגבוהים של משפחתו ושל סביבתו.

בעקבות הדיכאון העמוק ששקע בו עקב היציאה מהארון, שוחרר מיכאל משירות צבאי. "רציתי מאוד לשרת ביחידה מובחרת כמו שאר משפחתי, אך הרגשתי שאני לא מספיק טוב או מספיק גברי, הביטחון שלי ירד לרצפה ולא ראיתי את עצמי משרת כג'ובניק", סיפר. "היציאה בשאלה הגיעה חמש שנים לאחר מכן. הקושי בלקיים זוגיות עם גבר אחר כאדם דתי היא מאוד קשה, מה גם שקשה למצוא בן זוג דתי או בן זוג אשר יסכים לחיות עם בן זוג דתי. בסוף האופציות היו או דת או זוגיות וחיים חופשיים יותר ובחרתי האפשרות השנייה".

מצעד הגאווה בירושלים שפותח את אירועי הגאווה הארציים בחודש יוני הוא בעל משמעות עמוקה יותר ליוצאים הכפולים, משום שמדובר במצעד הרבה יותר סימבולי עבורם. גיא, לשעבר מהיישוב אפרת בגוש הציון אמר לשומרי הסף: "כשהייתי נער צעיר מאוד אני זוכר שהגעתי עם חבריי לבית הספר למצעד הגאווה בירושלים במטרה למחות נגד המצעד. השנאה שהייתה לאנשים בעיניים הייתה נראית לי כל כך טבעית. אני שמח לסגור מעגל כאשר אשתתף במצעד כהומו מוצהר וגאה כאשר דגל הגאווה בידי אבל אני עוד יותר שמח מהתהליך החיובי שעוברת הקהילה הדתית בשנים האחרונות כלפי הלהטבי"ם שיוצאים ממנה".

אם כן, תופעת היציאה מהארון בקרב הקהילה הדתית גוברת בשנים האחרונות. הדילמה הקשה של היוצאים מהארון בשאלת האמונה היא גדולה, עקב התנגשויות בין שני הנושאים הרגישים. רבים מאוד מהם מחליטים לצאת גם בשאלה, כאשר הסיבה לכך טמונה כנראה בחוסר הכלה מלאה של להטבי"ם דתיים מצד הקהילה הדתית. יחד עם זאת, מוקמים יותר ויותר ארגונים שנותנים תמיכה ללהטבי"ם דתיים או יוצאים בשאלה ומעלים את המודעות לנושא.