[פורסם בעין השביעית]

משבר הקורונה השפיע על ענפי משק רבים, וחלקם משתנים לנגד עינינו גם ביציאה מהסגר ובחזרה לשגרה בצל הנגיף. עם זאת, בניגוד לרבים בשוק העבודה שיצאו לחל"ת או פוטרו, עיתונאים בתקשורת הכתובה והמשודרת עבדו במלוא המרץ כדי לדווח על ההנחיות של משרד הבריאות, וכדי לתווך לציבור הרחב את המורכבות של המשבר שאיתו כול העולם מתמודד. על מנת להבין אם המשבר שינה גם את התקשורת, ואיך נראית העבודה בימים האלה, שוחחנו עם חמישה אנשי תקשורת בכירים – משה נוסבאום (חדשות 12), אביעד גליקמן (חדשות 13), מנחם גרנית (תאגיד כאן), עמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ואסף רונאל (הארץ).

משיחות עם הכתבים עולה כי הקורונה השפיעה על אנשי התקשורת באופנים רבים –  מחוסר יכולת להגיע לשטח, שינוי תחום הסיקור, ואף אובדן העבודה.

שדר המוסיקה מנחם גרנית כואב מאוד על המצב ומספר כי פשוט הפסיק לשדר: "אני ועוד רבים קיבלנו הודעה שלא משדרים עכשיו. אני כבר "קשיש" בן 68 אז פוחדים עלי, ואמרו לי לא לבוא. מי שמתעסק בשידור – יש לו חיידק רדיו שאי אפשר להירפא ממנו. אתה פשוט חולה. אם היו שואלים אותי, הייתי אומר "חבר'ה, תבנו בשבילי אולפן סטרילי", הייתי מחפש פתרונות אחרים". יחד עם זאת גרנית מבין את המצב ומסכים כי צריך להקפיד ולהיזהר בעת הזאת.

משה נוסבאום. צילום: Eyalbenyaish

אתגר שונה מתאר משה נוסבאום. אמנם תחום הסיקור שלו לא השתנה משמעותית אך נמנע ממנו להגיע לשטח. לדבריו, "מפאת השתייכותי לקבוצת סיכון, אני מנוע מלהגיע לשטח הסיקור מיועד –  כמו למשל שכונות חרדיות נגועות בקורונה – ואני ניזון יותר מדיווחים עקיפים, כמו תשאולים, ואיני יכול לתעד את האירועים כמקור ראשון". לדבריו, "התוצאה הישירה של זה היא שהאמינות העיתונאית נפגעה בשל הקושי לתעד את המציאות, והצורך לבדוק כל דיווח בצורה יותר מעמיקה עולה משמעותית".

אתאלי וגליקמן מספרים על הקושי באיסוף מידע מהבית. "עיקר עבודתי מבוסס על קשר ישיר ועל איסוף סיפורים בשטח, אבל מאז שהכול התחיל, תדירות ההגעה שלי, וגם של הח"כים לכנסת, ירדה מאוד. חלק גדול מהעבודה הפך להיות מרחוק", אמר אתאלי והוסיף כי "הרבה יותר קשה לאסוף נתונים, ועבודת העיתונאי הרבה יותר קשה בגלל המצב".

מנחם גרניט
מנחם גרנית

האם הרגלי צריכת החדשות השתנו בזמן הקורונה?

סקירה מהירה בערוצי התקשורת השונים מעידה על השינוי החד שחל בהרגלי הצריכה של חדשות ובתכנים אחרים בזמן הקורונה.

חלק מהנושאים והתחומים שקיבלו סיקור נרחב טרם המשבר נדחק בזמן האחרון לשוליים או נעלם כליל על חשבון חדשות הקורונה. אתאלי מסביר כי עד לא מזמן לכל ידיעה פוליטית בעיתון היה כתב אחד או שניים "והידיעות הפוליטיות היו מתפרסות על עמודים שלמים". ואילו בימים אלו, "בכתבה פוליטית אחת אפשר לראות חמישה או שישה כתבים שהשתתפו בהכנתה, כלומר, יש פחות מקום לכל אחד מאיתנו והכתבות הפוליטיות גם נדחקות לעמודים הפנימיים יותר".

עמיחי אתאלי

מדברי העיתונאים ניתן להסיק שהעיסוק העיקרי של הצרכנים בימי הקורונה הוא חיפוש מידע מועיל וחיוני בהבנת נגיף הקורונה והשפעתו על אורח חייהם. נושאים אחרים, כמו עולם הספורט שכמעט נעלם, ותחום הפוליטיקה זוכים כעת לפחות עניין מצד הצרכנים. מבנה תוכניות החדשות בטלוויזיה מדגים כיצד כתבים שהיו מופיעים בתחילת המהדורה טרם המשבר, מתחילים לדבר רק במהלכה או בסופה. "קחו לדוגמה את הכתבים הפוליטיים במהדורות החדשות: עמית סגל או ספי עובדיה, שהיו פותחים את המהדורות ב-20:00 וכיום מתחילים לדבר רק ב20:40", מציין אתאלי.

מצד שני, יש תחומים שלא נפגעו ואולי אף הרוויחו מהמשבר. אחד מתחומים אלו הוא שידורי המוסיקה שהפכו למפלט בימים קשים אלו, וייתכן שאנשים שומעים יותר מוסיקה כדי להירגע. מנחם גרנית מספר שהמשבר לא השפיע על צריכת מוסיקה ודימה את תחום השידורים למעין אאוטלט: "יש קהל מסוים שמעוניין דווקא בדברים מסוג אחר".

אביעד גליקמן. צילום: Channel10israel

האם ביקשו ממך לעסוק בנושאים שבדרך כלל אינך עוסק בהם בגלל הקורונה?

משבר הקורונה גרם ל"הסבה מקצועית" עבור חלק מאנשי התקשורת. עיתונאים מצאו את עצמם זולגים לתחומים שאינם בתחום הסיקור הרגיל שלהם, הרחק מאזור הנוחות או המומחיות שלהם.

אביעד גליקמן, לדוגמה, מספר כי התבקש לסקר תחומים אחרים מלבד תחום המשפט, אך הוא משתדל להישאר באותו "אזור", ולסקר את הסביבה המשפטית בתוך הקורונה. משה נוסבאום הוסיף כי שינויים משמעותיים בתחומי הסיקור של הכתבים אכן התרחשו אך הם תלויים בוותק ובמעמד של הכתב. "פחות סביר שעיתונאים בעלי ותק ומעמד, שאחראים על תחום סיקור מאופיין, יתבקשו לסקר תחומים שלא נכללים בהם, אלא יבקשו זאת מהעיתונאים הצעירים יותר".

עבור מי שעוסק בפוליטיקה, כמו עמיחי אתאלי, כל נושא יכול להיות רלוונטי ומקושר לתחום העיסוק שלו. הוא מציין כי מאחר שניהול המשבר בישראל הוא פוליטי ויצרי מאוד, סיקור הקורונה נהיה שלוב בסיקור הפוליטיקה.

כיצד להערכתך המשבר ישפיע על כלי התקשורת?

משבר הקורונה פגע בשכרם של אנשי התקשורת ובהכנסות גופי התקשורת. אסף רונאל הביע דאגה בשל מצב עיתונות הפרינט. "העיתונים המודפסים נמצאים בצרות צרורות בגלל ירידה חדה של הפרסום בהם עקב השבתת המשק. הביקוש לחדשות בטלוויזיה ובאינטרנט אולי עלה ויש להם דרכים להרוויח כסף מכך. אך חשוב לזכור כי חלק מכלי התקשורת עדיין תלויים בעיתונים מודפסים ובפרסומות לפרנסתם".

גליקמן הוסיף כי "אולפני החדשות פועלים ללא הפסקה אז אולי קיימת רווחיות מסוימת בתקופה לא שגרתית שכזו", אך מצד שני נוצר עומס גדול "ומצב של שידור ללא הפסקה שיכול לפגום בעבודת העיתונאי" ולצד זאת המשבר הביא לקיצוצים נרחבים בשכרם של עובדי חדשות 13".

עמיחי אתאלי גם מאמין ש"המצב הכלכלי יוביל לפחות פרסומות וגם אלו יהיו במחירים פחותים. אומנם אופן הצריכה גבוה מהרגיל ויש יותר רייטינג אך ברגע שאין מפרסמים, אין רווח".

לעומת זאת, משה נוסבאום מסתייג ואומר ש"מוקדם מדי לדעת ולבחון את השפעות המשבר על התקשורת. מה שכן, המשבר גורם לאירועים חריגים לרדת מסדר היום התקשורתי, כמו המעקב הדיגיטלי של השב"כ אחר אזרחים הנגועים בקורונה, כי זוהי לא העת. לכן, נצטרך לחכות לסיום המשבר על מנת להסיק את המסקנות הרלוונטיות".

שאלנו את אנשי התקשורת אם הקורונה השפיעה על המשמעות שהם מעניקים לעבודתם. חלקם, כך נראה, בהחלט רואים שליחות מיוחדת בעבודתם בעת הזאת.

אסף רונאל ואביעד קליגמן ציינו כי העברת מידע אמין לצופים ולקוראים הוא ערך עליון במיוחד בעת הזו. בעידן הפייק ניוז "יש צורך בעובדות מבוססות ולא בהסתמכות על תחושת בטן", אמר רונאל. גליקמן אמר שמדובר בתקופה אשר "מתרחשת אחת ל-100 שנים" והחשיבות של העברת מידע אמין לצופים מתחדדת לנוכח ההיבט היסטורי של התקופה הזאת.

מנחם גרנית מרגיש כי השליחות שלו בתקופה זו היא להשרות רוגע וביטחון לציבור המודאג. לדבריו, עצם השתייכותו לתאגיד הציבורי יוצרת אצלו מחויבות לכלל האזרחים ולא רק לשיקולי רווחיות, בשונה מ"ערוצי הרייטינג והפרסומות".

(נצפה 176 פעמים, 1 צפיות היום)