התיירות נעצרה, אבל תאילנד עדיין נושאת עיניים לישראל

"יש לנו הערכה כנה ועמוקה לישראל הקטנה שעשתה ועושה למעננו הרבה יותר מכפי שהיה מותר לנו לצפות", אמר ראש ממשלת תאילנד ב-1973 – משפט שמעיד על יחסים מורכבים ומסקרנים יותר בין שתי המדינות שעל פניו נראה היה שמסתכמים בתיירות גרידא. הערכה הזו לישראל הגיעה אז בעקבות סיוע שהוגשה לתאילנד בפיתוח החקלאות והמסחר. סיוע זה מתקיים עד היום, מספרת סמדר שפירא, סגנית שגריר ישראל בתאילנד: "ישראל השקיעה ומשקיעה בתאילנד, משום שזה מאפשר לה לתרום מניסיונה למדינה ידידותית, בעלת אופי חקלאי אשר המחוזות החקלאיים שלה סובלים מקשיים עצומים, מבצורות בעונות היבשות ומהצפות בעונות הרטובות, והצורך שלה בידע טכנולוגי ובהכשרות מקצועיות הוא אדיר".

שיתוף הפעולה בתחום החקלאות החל עוד בשנותיה הראשונות של ישראל. בשנת 1957, ישראל הצעירה השתתפה כמשקיפה בוועידה של ארגון "המועצה הכלכלית לאסיה ולמזרח הרחוק" (ECAFE), שעסקה בפיתוח של אגן נהר המקונג במטרה לנצל את האנרגיה של הנהר לטובת השקיה ופיתוח הידרואלקטרי. "ישראל מעורבת בפעילות חקלאית בתאילנד במשך שנים רבות, ולמעשה הייתה בין  המדינות המובילות שהקימו פרויקטים חקלאיים יחד עם בית המלוכה התאי כבר בשנות השישים, ובנתה לעצמה מוניטין של מעצמה חקלאית", ציינה שפירא.

החקלאות הפכה לחוט המלווה את הקשר בין ישראל לתאילנד לאורך השנים. לצד פעילות ממשלתית רשמית מתקיים בשנים האחרונות שיתוף פעולה נוסף ששני הצדדים נהנים ממנו: העסקת עובדים תאים בענף החקלאות הישראלי. הרווח לישראל ברור: העסקת עובדים במקצוע שהישראלים לא ממש אוהבים לעסוק בו. אך גם תאילנד מרוויחה מכך כפי שמספרת שפירא: "מאז תחילת שנות האלפיים מועסקים אלפי עובדים תאים בסקטור החקלאי בישראל והם גם הם מביאים עימם בחזרתם לתאילנד ידע מקצועי בעל ערך". בנוסף, תאילנד הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף על התיירים הישראלים ומעל 200 אלף ישראלים מבקרים בתאילנד מדי שנה. הישראלים נהנים לטייל ולנפוש והתאילנדים נהנים לארח את התיירים (ולהרוויח כסף כמובן).

בחודשים האחרונים מלווה אותנו משבר עולמי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה שפגע בבריאות ובכלכלה של מדינות רבות. במהלך המשבר, התמודדו המדינות במאבק לבלימת התפשטות הנגיף: השמיים נסגרו לטיסות, אזרחים נכנסו לסגר ובתי החולים נלחמו על כל מכונת הנשמה. במקביל, התפתחה תחרות על פיתוח חיסון חדש לנגיף. בתחרות זו משתתפות מדינות רבות כולל תאילנד ש"אמנם עוסקת בפיתוח חיסון לנגיף באמצעות גופי המחקר שלה" טוענת שפירא, אך עם זאת ,"ישראל היא בהחלט אחת המדינות שאליה נשואות העיניים בתקווה כי החיסון יפותח דווקא מצידה". התקווה הזו מתבססת על הצלחת המיתוג של ישראל כ"אומת סטארט אפ", לפחות בתאילנד: "התאים פעמים רבות מתייחסים אל ישראל כאל המדינה שממנה יוצאים חידושים רבים שעשויים לסייע גם להם".

את אבן בוחן למצב היחסים בין ישראל ותאילנד ניתן לראות בסיפורו של נתי חדד, הישראלי שהיה כלוא בכלא בתאילנד. חדד התגורר באי קו-סמוי בתאילנד והקים בו את הארגון "קו-סמוי חילוץ והצלה" שנועד לעזור ולתת מענה ראשוני לישראלים, למקומיים ולתיירים ממדינות אחרות שנקלעו לצרה. "נתי עזר לעולם שלם, נתי הציל חיי אדם", אמרה אימו, נורית כהן.

ביולי 2017 חדד נעצר והואשם בהפצת תרופות ללא מרשם ובהפעלת מרפאה בלתי חוקית ונידון לשנות מאסר רבות. חדד שטען שהוא חף מפשע והופלל בגלל תחרות עסקית עם ישראלי אחר, הוחזק בתנאים קשים ואף ניסה להתאבד. ב-8 ביוני 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, כאשר השמיים סגורים לטיסות, נשלחה משלחת של השב"ס לתאילנד על מנת להחזיר את נתי, להמשך ריצוי עונשו בישראל.

את העברתו של חדד לישראל זוקפת כהן לזכותה של ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר: "מי שהשפיע על השחרור של נתי זאת איילת שקד" אומרת כהן. "אני אסירת תודה לה כל חיי, היא וגלעד ארדן, שניהם שהחזירו לי את הילד ומי שהוביל את המהלך זו שקד, היא זו שעשתה הכל מההתחלה". שקד שמעה על סיפורו של חדד בזמן ששהתה בתאילנד בחופשה משפחתית. מאותו רגע היא החלה לפעול למען העברתו של חדד לישראל: "התחלנו בתהליך מול משרד המשפטים בתאילנד, המחלקה הבין לאומית לפרקליטות התחילה בתהליך של הערבת האסירים ושיתפתי בזה גם את גלעד ארדן", סיפרה שקד .

משרד החוץ הישראלי ושגרירות ישראל בתאילנד היו מעורבים מההתחלה וטיפלו בחדד כפי שמעידה סגנית השגריר שפירא: "השגרירות עמדה בקשר הדוק מול בית הכלא בקו-סמוי, וסייעה לו במקרים רבים לקבל מענה רפואי ומשפטי בכל משך מאסרו". אך נראה היה שהמהלך לא היה יוצא לפועל לולא ההתערבות הפוליטית של שקד: "אם אני לא הייתי מתערבת ולא הייתי דוחפת ולוחצת כל הזמן, זה לא היה קורה. אבל ככה זה במערכת המשפטית ובמערכת הממשלתית. זה לא משהו יוצא דופן שצריך התערבות של פוליטיקאים", טענה שקד.

אחת הפעולות שעשתה שקד מעבר לישיבות עם הגורמים הדיפלומטיים הרשמיים בישראל ובתאילנד, הייתה לערב את נשיא המדינה. באוגוסט 2019 שלח הנשיא ריבלין למלך תאילנד מכתב בקשה להעברת האסיר נתי חדד לישראל. מלך תאילנד לא הגיב במהירות למכתבו של הנשיא. "חשתי זלזול מצד המלך לנשיא שלנו. כי הנשיא שלח מכתב, ואחרי תקופה של חודש-חודשיים הם רק ענו שהמכתב התקבל והם לא עשו שום דבר עם זה", אמרה כהן. רק במרץ 2020 פורסם כי התקבלה פנייתו של נשיא המדינה והליך העברתו של חדד לישראל אושר.

לקחו עוד מספר חודשים עד שחדד נחת בישראל וזאת בעקבות משבר הקורונה שהשבית את מערכת התעופה. בסופו של דבר, ב- 8 ביוני 2020 נחת חדד בישראל לאחר מבצע של השב"ס שטס להשיב אותו הביתה. שפירא זוקפת את הצלחת הליך העברתו של חדד למערכת היחסים הטובה בין המדינות: "ישראל הביעה הערכה עמוקה לתאילנד על שיתוף הפעולה ועל הסיוע ההדוק בתהליך, ועל כך שאפשרה את הסגרתו בתקופה כה מורכבת של ימי הקורונה, בתהליך שלא היה פשוט כלל וכלל לאור המשבר הגלובלי. העברתו לישראל בתקופה זו התאפשרה הודות ליחסים הטובים בין המדינות".

לנורית כהן יש מסר למנהיגי ישראל: "שאזרח ישראלי נקלע לצרה, על אחת כמה וכמה בחו"ל, מאוד חשוב להחזיר אותו לארץ, שירצה את העונש שלו בארץ. אני לא מדברת על  רצח. רצח זה דבר אחר. אין סליחה לרצח. אבל כל יהודי באשר הוא, זכותו המלאה להחזיר אותו לארץ ישראל ולרצות פה את העונש. שלא יחיה חיי סבל. הבן שלי עבר שם שואה". אמנם, חדד ככל הנראה הופלל, אך תמיד מומלץ להיזהר ככל האפשר ולא להסתבך עם החוק בחו"ל, גם לא בתאילנד: "תאילנד כמו שאני הכרתי הרבה אנשים לא מכירים".