הגנה – גם במישור הדיפלומטי: במאי האחרון השתתפו אלפי חיילים של צה"ל בתרגיל מבצעי בקפריסין. המטרה העיקרית הייתה אמנם לייצר שיתוף פעולה בין-צבאי ולתרגל מבצע משולב, אבל על הפרק הייתה מטרה נוספת, משנית אמנם – אבל חשובה מאוד וכמעט שלא מדברים עליה.

"שיתוף הפעולה בין אנשים שבמקרה הזה הם מפקדים בכירים בצבאות זרים יוצר חיבור עמוק שמאפשר לקדם תהליכים מדיניים עמוקים", אומר ט', מפקד בית הספר לדיפלומטיה בצה"ל. כן, צה"ל לא מכשיר את חייליו רק בבתי הספר לרפואה, לחימוש או ללחימה. הצבא דואג שיהיו לוחמים בחזית נוספת – ביחסי החוץ והדיפלומטיה.

הדיפלומטיה הצבאית הייתה קיימת מאז ומתמיד בעולם אך הביטוי שלה היה שונה. לפני המלחמה הקרה, פעילות הדיפלומטיה הצבאית הייתה מסתכמת בשליחת נספח צבאי למדינה זרה. בעשורים האחרונים ובהשפעת סיום המלחמה הקרה, צבאות וממסדים ביטחוניים, החלו לפתח כלים בתחום הדיפלומטיה ויחסי החוץ באופן נרחב ועצמאי לשם קידום אינטרסים לאומיים הנגזרים מיעדי החוסן הלאומי של המדינה. לאט־לאט הדיפלומטיה הצבאית הפכה לאחד מהכלים המרכזיים בעיצוב וניהול מדיניות החוץ, בסוגיות הביטחון הלאומי ובסוגיות גאו-פוליטיות ובין היתר כוללת: שליחת נספחים צבאיים למדינות זרות, השתתפות בתרגילים בינלאומיים, חניכה ומכירת ציוד צבאי, שליחת צוותי תרבות צבאיים לחו"ל, מתן סיוע הומניטרי, תפעול אתר צבאי באינטרנט בשפות שונות ועוד.

"מטרת הדיפלומטיה הצבאית היא ליצור שיח של שותפות, הבנה אסטרטגית ומדיניות ברמה כוללת דרך הדרג הביטחוני", סיפר יניר קפח, אחד מהחוקרים המובילים בתחום הדיפלומטיה הצבאית. "הדיפלומטיה הצבאית פתחה אפיק שיח חדש והחלה לשמש ככלי לבניית יחסים בין מדינות".

בישראל הדיפלומטיה הצבאית עברה מתיחת פנים בשנות ה-2000. לדברי קפח, השינוי חל לאור העובדה שהצבא הוא חלק מרכזי בחיי האזרחים במדינה והחלה להתפתח ההבנה שאפשר להשתמש במערכת הצבאית לקידום יעדי המדינה. לכן, הוא אומר, הקימו את יחידת קשרי החוץ (קש"ח) ודוברות צה"ל שאחראים על הפעילות בתחום.

אז איך זה עובד?

"יחידת הקש"ח היא למעשה משרד החוץ של הצבא, והקשר של הצבא עם המדינות הזרות נשען על עבודה מול נספחים צבאיים זרים שיושבים בישראל ומול הנספחים שלנו שיושבים בחו"ל", מוסיף קפח. "היחידה למעשה מתרגמת את האינטרסים המדינתיים שהוגדרו לפעילות דיפלומטית ותורמת באופן ישיר ליחסי החוץ של המדינה ולהגשמת היעדים שנקבעו" .

"לצה"ל יש יכולות שלגורמים אחרים, כמו משרד החוץ, אין. למשל, יצירת תרגיל משותף עם מדינות אחרות, החלפת מודיעין, סחר באמל"ח ועוד יכולות שייחודיות רק לגופי הביטחון. למשרד החוץ יש רק "שיח" וזה מה שכל כך מיוחד, חדשני ומאפשר לפרוץ מחסומים וליצור קשרים עמוקים".

מתוך התרגיל של צה"ל בקפריסין. צילום: אתר צה"ל

מכיוון שתחום יחסי החוץ הוא תחום רגיש ופגיע צה"ל הקים בית ספר לדיפלומטיה צבאית שאחראי על הכשרת החיילים העוסקים בתחום. ט' מספר: "התפקיד שלנו הוא להכשיר את החיילים להיות מעין "דיפלומטים במדים" שיסייעו לקדם את תחום יחסי החוץ. בארץ כמו שלנו זה חשוב והכרחי להיות מובילים בכל התחומים כולל בתחום הדיפלומטיה וכמובן הדיפלומטיה הצבאית". בכל שנה מוכשרים בבית הספר לדיפלומטיה מאות חיילים שתפקידם לייצר ממשקי עבודה ולהיות עמוד התווך שיוצר שיתופי פעולה ומחבר בין הגורמים בכל מה שקשור לפעילויות צבאית לטובת אינטרסים מדינתיים. למעשה נוצר פה גוף שעובד בשיתוף פעולה עם משרד החוץ הישראלי למען המטרה המשותפת: ביטחון ישראל.

"השיח המשותף תורם לסלילת הדרך"

ת', חיילת משוחררת שעסקה בדיפלומטיה צבאית בחיל האוויר מספרת: "עשו לנו קורס שערך חודש בבית הספר לדיפלומטיה צבאית. למדנו מושגים בסיסיים בתחום, מבנה של צבאות זרים, איך יוצרים קשר עם השותפים מהמדינות הזרות ועוד. אבל, העבודה הדיפלומטית היא לא מדע. הקשרים היומיומיים שנוצרו עם השותפים בזכות הטיפוח והקשר האישי גרמו להם להיות יותר נכונים לשרת את האינטרסים שלנו ולשתף אתנו פעולה וזה היה הדבר המרכזי. הכול מתחיל ונגמר בקשר אישי – אם הקשר חזק הרבה יותר קל להגיע להבנות".

"הדוגמא הפשוטה ביותר היא בתרגילים משותפים שהייתי יוזמת. כך למשל, שני טייסים ממדינות שונות שהם לא בהכרח מפקדים בכירים, יוצרים חיבור אישי ושיח בתרגיל ומבינים שיש להם מכנה משותף. בסופו של דבר נוצר חיבור עמוק של שיתוף פעולה שלבסוף תורם לקידום מטרות מדיניות החוץ. השיח המשותף תורם לסלילת הדרך".

"נכס לישראל"

ראינו אפוא שתחום הדיפלומטיה הצבאית הוא נכס נוסף שישראל מחזיקה ומשתמשת בכליו למען ביטחון האזרחים. ככל שעובר הזמן הוא תופס יותר מקום בתחום יחסי החוץ ועומד איתן לצד הדיפלומטיה המסורתית. למרות שלא כולם מודעים לו ההשפעה שלו עצומה: החל מהתרגילים המשותפים ועד הנספחים הצבאיים, כולם משרתים מטרה זהה – הגברת התמיכה של מדינות העולם בישראל למען ביטחון האזרחים.

(נצפה 92 פעמים, 1 צפיות היום)