שנת 2020 זכורה לעולם כשנה שבה פרצה מגפת הקורונה, אך לאזרחי ישראל ולאזרחי מדינות המפרץ זכור דבר נוסף – הסכמי הנורמליזציה. אלה פרצו לחיינו במפתיע עם החתימה על "הסכמי אברהם", ארבעה הסכמי נורמליזציה שנחתמו עם מדינות המפרץ ביניהן איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן. באותה השנה, הפך המושג לנפוץ ביותר במנוע החיפוש של גוגל ולא בכדי.

"נורמליזציה הינה נרמול היחסים בין שתי מדינות ויותר", מסביר מר שלמה אביטל, שגריר ישראל לשעבר במדינות אפריקה ומנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ בדימוס. "נורמליזציה לפעמים יוצרת פלאים, שאתה יכול להגדיר כמערכת יחסים בין שתי מדינות ביחסים של שלום". בנוסף לשיתוף הפעולה המדיני שהזכיר שלמה, יחסים אלה מתבטאים בשיתוף פעולה אזרחי בתחומים כמו תרבות, ספורט, כלכלה, ומדע.

אתרי החדשות המקוונים וערוצי החדשות בטלוויזיה כינו את הסכמי הנורמליזציה גם כ-"הסכמי השלום של ישראל" וכך נוצר בלבול בקרב הצופים והקוראים. "ההבדל בין שלום ונורמליזציה דק וטרמינולוגי לחלוטין", טוען ד"ר יואל ג'וזנסקי, מומחה למדינות המפרץ וסוגיות במזרח התיכון. "אנחנו יכולים לעשות חלוקה כאשר בצד אחד ישנה מלחמה, בקצה השני יש שלום מלא, וביניהם יש שלבים של יחסים בין מדינות. יש כאלה שמחשיבים נורמליזציה יותר משלום. שלום יכול להיות הסכם "קר", פורמלי, ונורמליזציה מדברת על יחסים תקינים – כלכליים, "People to People" – בין האנשים".

שלמה אביטל מסביר באופן דומה על מהות ההבדל: "כאשר אתה מגדיר מצב של שלום, חשובה המילה נורמליזציה. האפקט של הנורמליזציה הוא שהשלום לא "קר", כלומר שלום פורמלי שאין בו שום תכנים. אולם ברגע שיש בו את התכנים, הם קובעים את המהות של השלום וההגדרה שלו".

"הסכמי אברהם" אל מול הסכמי השלום שנחתמו עם ירדן ומצרים

"ירדן ומצרים הן דוגמה קלאסית של יחסי שלום עם מחסור בנורמליזציה", מסביר השגריר אביטל. "יש לישראל הסכם שלום איתן אבל אני לא יכול להגיד שיש נורמליזציה". לטענתו, נורמליזציה מתבטאת ביחסים בין העמים ולא רק בין הממשלות: "העם המצרי למשל לא הסכים לכונן שלום עם העם הישראלי. ההסכם היה רק בין שתי הממשלות ולא מעבר לזה. לא הייתה נורמליזציה".

ד"ר ג'וזנסקי טוען באופן דומה, ומדגיש את חשיבות טיב היחסים בין המדינות: "עם מצרים למשל יש לנו הסכם שלום 40 שנה שנחשב למאוד "קר" ובעייתי – אבל קוראים לזה שלום. מנגד, עם איחוד האמירויות יש לנו שנה וחצי הסכם נורמליזציה אבל הוא מאוד "חם" ובהרבה מובנים הרבה יותר מועיל לצדדים מאשר ההסכם עם מצרים".       

מר אריק סגל, מרצה לדיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן ובמכללת הדסה, יזם קורס ייחודי שבמסגרתו סטודנטים ישראלים שיתפו פעולה עם סטודנטים מאיחוד האמירויות. "הסטודנטים ערכו סימולציות של ניהול משא ומתן בזום על המלחמה באירופה", סיפר סגל. "בעקבות 'הסכמי אברהם' חיפשתי הזדמנות ליצור את הקשר עם האמירויות, זה היה קל. מדובר בדיפלומטים לעתיד". הפרויקט בהובלתו של סגל, הוא "פרי" אחד מתוך רבים שהביאו הסכמי הנורמליזציה.

למה חשובה הנורמליזציה לישראל ומהם המכשולים?

"ברגע שאתה מנרמל יחסים, העולם מתייחס אליך אחרת, בצורה יותר מקבלת. מדינות העולם "מחבקות" מדינות שחותרות לשלום", מסבירה ד"ר מורן זגה, חוקרת במכון "מתווים" ועוסקת ביחסי ישראל-איחוד האמירויות. לטענתה, ישראל ואיחוד האמירויות הרוויחו הרבה מהזירה הבין-לאומית: "יש להן מיזוג של אינטרסים בנושאים שקשורים לאיראן, לחימה בטרור ובקיצוניות דתית".

עם זאת, היא טוענת שיש מכשולים להמשך קיום ההסכמים. אירועים בשכונת שיח ג'ראח, בהר הבית וכאלה הקשורים לבנייה בהתנחלויות, יוצרים סדקים בין ישראל לאיחוד האמירויות ולפעמים עם בחריין ומרוקו. "אלה נושאים שלא מתקבלים בעין יפה במשטרים שם", היא מדגישה. ד"ר ג'וזנסקי טוען באופן דומה שאירועים ביטחוניים פנימיים של ישראל עלולים להשפיע על טיב היחסים עם מדינות המפרץ: "אם תתלקח בשטחי יהודה ושומרון אלימות יוצאת דופן, זה בוודאי יכול להשפיע לרעה על היחסים עם המדינות. הנושא הפלסטיני מאחד את כל המדינות, בכל ההסכמים".

יש לציין כי השימוש של מדינות בנורמליזציה ככלי אינו דבר חדש. בשנת 2015 ארצות הברית וקובה חתמו על הסכם נורמליזציה, שבמסגרתו נפתחה שגרירות אמריקנית בקובה ובוצעו חילופי שבויים. נרמול היחסים יצא לפועל לאחר שנים של עוינות בין שתי המדינות, שהתבטא בין היתר במשבר הטילים בקובה בשנת 1962.

כעת, בישראל מצפים לחתום על הסכמים נוספים שיסייעו לביטחונה ולחיזוק מעמדה האסטרטגי במזרח התיכון. לנו האזרחים, לא משנה אם ההסכמים יכונו שלום או נורמליזציה. ההסכמים תרמו ועוד יתרמו בעתיד לתיירות, למסחר, למדע, לספורט ולתחומים רבים נוספים.

(נצפה 8 פעמים, 1 צפיות היום)