הרגע שבו החליט יהודה בארקן לעזוב הכול – ולחזור בתשובה

יהודה בארקן היה אחד מגדולי השחקנים בתרבות הישראלית, והיום – יומיים אחרי שהלך לעולמו בשל נגיף הקורונה – חזרנו לריאיון שקיימנו עמו בשנה שעברה 

"זה היה ב-1991 בזמן מלחמת המפרץ הראשונה. במדינת ישראל נפלו 39 טילים ולא נפגע איש. לעומת זאת בערב הסעודית נפל טיל אחד ו-27 חיילים אמריקנים נהרגו. טיל אחד! הרגשתי שיש כאן נס נסתר", במילים אלו משחזר השחקן, הבמאי, המפיק והתסריטאי יהודה ברקן את הרגע שהביא אותו לחזור בתשובה ולהתחיל בתהליך השינוי. בריאיון ל"שומרי הסף" הוא מספר על הקריירה שכבר פחות מעניינת אותו, על התשוקה ללמוד תורה ועל המקצוע שהיה עוסק בו אלמלא היה מתפתח בקולנוע.

"אחרי האירוע ראיתי שני חב"דניקים. ניגשתי אליהם ושאלתי אותם איך יכול להיות שכאן בישראל נפלו 39 טילים ולא נהרג איש לעומת ערב-הסעודית ששם נהרגו חיילים אמריקאים? איך אתם מסבירים את זה? הם השיבו: "זו השגחה עליונה" וזו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המושג הזה. שאלתי אותם אם אפשר לדבר עם המשגיח הזה והם השיבו שזה קורה כבר עכשיו. מאז אני מניח תפילין ולאט לאט חזרתי בתשובה".

ספר קצת על קורות חייך המקצועיים

"גדלתי בנתניה כיהודה ברקוביץ', בן להורים יוצאי רומניה ובקושי סיימתי בית ספר עממי ואת התיכון. בצעירותי הייתי מתופף והייתי מנגן בכל מיני חתונות, ובצבא תכננתי להיות בתזמורת חיל האוויר אך התאכזבתי כשלא קיבלו אותי.

חשבתי לרגע מה אני יכול לעשות עם הידע שיש לי כמתופף והצלחתי להתקבל ללהקת פיקוד צפון. כשהשתחררתי מהצבא הצטרפתי ללהקת "פיקוד דיזנגוף" והגורל הפגיש אותי עם אדם בשם מנחם גולן שאמר לי "ממני יכול לצאת משהו אחר".

"הוא לקח אותי לשחק בסרט "לופו" הראשון שצולם כאן בארץ ובהמשך גם צירף אותי לסרט "לופו 2" שצולם בניו-יורק. לאחר מכן שיחקתי בסרט "הבריחה אל החופש" שצולם בגרמניה ועוד. בשנות ה-70 שיחקתי ב- 2 הסרטים הידועים צ'ארלי וחצי בתור צ'ארלי וחגיגה בסנוקר בתור עזריאל וגבריאל. בחגיגה בסנוקר זה היה לגלם שתי דמויות תחת בן-אדם אחד. בהמשך היו סרטים עם מתיחות שעשיתי לאנשים ולאחר מכן בשנות ה- 80 שיחקתי בשלושה סרטי "אבא גנוב". בשנת 1989 ביימתי את הסרט "ניפגש בספארי" – סרטים שצולמו באפריקה ובהם ביצעתי הרבה פעולות של מתיחה".

ברקן שמקפיד כבר למעלה מ-20 שנה על מצווה קלה כבחמורה, משחק ועובד בימים אלו על סרט שנקרא "אהבה בשלייקס" עם מי שהייתה פעם אשתו בסרט אחר לפני 45 שנה.

האם במהלך הקריירה שלך היה לך רגע מרגש שלא תשכח?

בסרט "הבריחה אל השמש" שיחקתי עם בתו של הפנטומימאי הידוע  צ'ארלי צ'אפלין. זה היה רגע מאוד מאוד מרגש. היא סיפרה לי על אבא שלה כשישבנו לאכול ארוחת בוקר לפני שניגשנו לצילומים. היא סיפרה לי שאבא שלה והיטלר נולדו באותו תאריך ושניהם בני מזל טלה. הקשר שמקיף את כל זה הוא שגם אני בן מזל טלה. אני אישית לקחתי את זה צעד קדימה ואני מאחל לעצמי להידמות לצ'ארלי צ'אפלין ולא חלילה להידמות לאדולף היטלר.

איך הקשר שלך עם זאב רווח? עדיין קיים?

הקשר שלנו עדיין קיים והוא קשר מאוד-מאוד חם. יש לנו תוכנית עתידית לשחק בעוד סרט בצוותא. חשבנו בהתחלה על "חגיגה בסנוקר 2" יחד עם נאור ציון אבל בסוף ויתרנו. יש עדיין באופק רעיון לבצע סרט משותף אבל את זה ניראה עם הזמן.

אם לא היית עוסק בנושא של קולנוע ובמאות,  במה היית עוסק?

"בתיפוף".

האם יש לך בדיחה קצרה לרגל חג הפורים הקרב?

"הבדיחה הכי גדולה היא שכבר 25 שנה לא מספר בדיחות". כל סיפורי הבדיחות אצלי כבר נמחקו. היום זה בעיקר דברי תורה. לפעמים יש גם הומור כשאני משוחח בהרצאות אבל משהו יזום כבר אין לי. אני מעביר הרצאות בכנסים בנושא "מאבא גנוב" אל "אבינו שבשמיים" – זה כנס שמשלב את יהודה ברקן עם הסרטים החילוניים שלו לבין יהודה ברקן שהיום בא ומספר סיפורים חסידיים וגם דברים שקשורים בנושא קירוב ללבות וזיכוי הרבים.

יש לך תחביבים?

התחביב היחידי שיש לי כעת זה לימוד תורה, ואני לומד ארבע פעמים בשבוע. אתה מדבר כעת עם אחד מהתלמידים הכי גרועים שהיו בבית הספר. ההורים שלי בשמיים בוודאי מתקשים להאמין למה שייצא ממני בשנים האחרונות.